top of page
תמונת הסופר/תיעלה ורטהיים

רכבת הרים: טיפול פסיכולוגי ברקע תנודות הקורונה

העולם:

בתחילת 2020 טולטלה האנושות בידי טריגר עוצמתי סמוי שהפך חיים של מיליארדים. בזו אחר זו הגיבו מדינות למצבי חולי ותמותה אפשריים בטווח שבין הכחשת הסכנה והתעלמות ממנה לבין הסתגרות והתמגנות טוטאליות בפניה.



אנחנו:

אנו, האנשים שחיים בעולם, מצאנו את עצמנו נדרשים להתארגן מול שורת תנאים חדשים: הסיכון שנשקף מהמחלה לנו וליקירנו, האינפורמציה המתנדנדת, הבידוד, המשמעויות הכלכליות והמשפחתיות, סביבת החיים שצומצמה באחת ליחידת הדיור הפרטית ולעולמות המקוונים, והדברים שקורים בשלבי הסרת המגבלות: האם נשוב למה שהכרנו מקודם? האם איבדנו דברים לבלי שוב? האם עלולים הווירוס והסגר לחזור כבומרנג?


התמודדות עם תהפוכות קורונה

רכבת הרים:

״קביעות האובייקט״ שייחסנו לתנאי חיינו השתנתה ולעיתים אפילו התנפצה. החיים עצרו באחת, ובו זמנית, גם הפכו לצונאמי של שינוי ותהפוכות. מצבים ומוסכמות התהפכו: האם עבודתי יציבה כפי שחשבתי? האם נכון לקיים פעולות באופן פיזי אחרי שגילינו שאפשר לעשות אותן באופן מקוון? האם מגורים בעיר הגדולה שווים את המחיר? מגע אנושי זה חיוני או מסוכן? האם אותן עובדות בריאותיות וכלכליות עצמן יכולות להשתמע לשתי פנים כמו בתמונת ״האישה והחותנת״? לאן להפנות מבט וקשב, אל חיי הפרטיים או אל עדכוני החדשות?


הזר המוכר:

תחת השפעת הווירוס והסגר גילינו מחדש שדים ישנים: אינטנסיביות משפחתית דחוסה מדי, סדקים בזוגיות, חריקות בהורות, קשיים ביחסים המשפחתיים או הבין-דוריים; מצוקה במקומות הסגורים; אמון מול חשדנות בפונקציות ההנהגה, הממסד, העיתונות; בתחושת המסוגלות המקצועית שלנו; ביכולתנו להסתגל לשינוי למול הנטייה להיאחז בתבניות מגבילות. דברים טובים שמצויים מתחת לאפינו הפציעו לטווח מודעותנו: הטבע ליד הבית, עוצמות וחוזקות בתא המשפחתי, אפייה ובישול, גילוי מרחבים מקוונים חדשים, מיצויים המדוקדק של מאה מטרים שלמים. פגשנו בחוסרים ובכמיהות: בדידות, אובדנים, ודאויות שהתפוגגו, כיסופים לחו״ל או לחוף הים שהתרחקו.


הגבינה שלי זזה כהוגן:

מה נוכחנו לדעת על מידת שליטתנו בחיינו? על מידת הפגיעוּת שלנו מפני סכנות שרק אתמול לא העלינו בדעתנו? על סדרי עדיפויות נושנים בראי פרספקטיבות חדשות? גם כשההיסטוריה מחלקת מחדש את הקלפים ומשנה בפתאומיות את נסיבות חיי כל האנשים בעולם, בסופם של שינויים אנו נשארים עם עצמנו, גורלנו האישי ועם הכוחות, המשאבים, הקשיים, הכמיהות, הפחדים והמגבלות שלנו.


משבר כדלת לסודות הגן הפנימי הנעלם:

מצבי משבר קולקטיביים עשויים להניב גילויים פנימיים, כמו שמגלים למשל הילדים בספרים ״נרניה״ או ״סוד הגן הנעלם״, שמצאו מקלט ומסתור מפני סכנות מלחמת העולם או אובדן הוריהם במגפה. הם יוצאים לחקור את ״הגן הפנימי״ שלהם על ההזדמנויות והסכנות שגלומות בו, עוברים מסע של גילוי ושינוי, מתמודדים עם אויבים מסוכנים ששוכנים בגן הנעול, מחיים ומצמיחים חלקים מנוונים שנחנקו וקפאו בתוכו. טיפול פסיכולוגי עשוי להוות שער לגילוי מרחבים פנימיים, להכיר איך הם משפיעים עלינו, לפגוש כוחות ומשאבים שגלומים בתוכם, כמו גם מחסומים שמונעים מהם לבוא לידי ביטוי. באופן זה עשוי טיפול להרחיב את החופש הפנימי גם בתנאי משבר וסגר חיצוניים.


מוקד שליטה פנימי מול חיצוני:

לנוכח הנסיבות החיצוניות בחיינו ניצב רצוננו העצמאי. המושגים מוקד שליטה חיצוני ופנימי נחקרו בהרחבה, כמבחינים בין מי שמייחסים את תפקודם והישגיהם לכוחות שמחוץ לשליטתם, לבין מי שתופסים הצלחות וכישלונות כנובעים מכוונותיהם ומפעולותיהם. מצב עוצמתי כמו הקורונה והסגר גרם לרבים להרגיש שמפתחות השליטה בחייהם ניטלו מידם בידי זרוע נטויה חיצונית. טיפול פסיכולוגי, הממוקם באזור הביניים שבין העולם החיצוני לפנימי, עשוי לסייע לקנות מחדש תחושת שליטה על החיים. המטפל הוא אמנם דמות חיצונית, אך תהליכי הטיפול כגון הגעה לתובנות והתפתחותן של פונקציות נפשיות כמו וויסות והרגעה עצמית, פועלים מתוך נגיעה בעולמו הפנימי של המטופל. לכן טיפול, שמשפיע מבחוץ ומבפנים כאחד, עשוי לסייע להרחיב את תחושת המסוגלות העצמית ואת חוויית השליטה הפנימית בתוך מה שמאפשרת המציאות החיצונית.


סגר גורף מול אמצעים מובחנים - הגנות נוקשות והגנות גמישות:

התגובות לסכנת הווירוס הדגימו והדגישו שונוּת בין תגובות מגננה אפשריות. בין הגנות מוכללות ונוקשות, להגנות ספציפיות ומובחנות. על התגובות המוכללות-נוקשות נמנות למשל ההתעלמות מפני הווירוס שבאה ממקום ״כל-יכול״ שמכחיש סכנה וחולשה, ומנגד ההסתגרות בסגר הרמטי ונוקשה, שאמנם מונעת מפגש עם הסכנה אך בו זמנית גם עוצרת את החיים ומייצרת שיתוק כללי. בטיפול, אחד ממוקדי העבודה נוגע במערך ההגנות הרגשיות, ובמידת יעילותן, גמישותן והתאמתן. הגנות גורפות כמו הכחשתה של כל אפשרות לסכנה ולכאב פוגעת ביכולתנו להתמודד עם המציאות; הגנת סגר הרמטי בפני רגשות דיספוריים משאירה בחוץ גם את החדווה והחיות. מנגד, הגנות רגשיות מותאמות וגמישות, מאפשרות לנו גם להתמודד ביעילות עם סכנה וכאב, וגם לחוות רגשות בצורה מלאה ועשירה יותר.



מתי מתאים לפנות לטיפול פסיכולוגי כשברקע משבר הקורונה:

משבר הקורונה, הסגר, הבידוד, עצירת הכלכלה, כל אלו עוררו מצוקה בקרב רבים. חלק גדול מהשפעות הסגר הן זמניות וחולפות. כיצד נדע אם תחושת מצוקה, חרדה, משבר או כאב רגשי נובעים מהשפעה מצבית חולפת, או מאותתים שנכון לפנות לעזרה מקצועית כדי להתמודד עמו? קצת בדומה לתסמינים רפואיים, לעיתים אנו מרגישים חלשים, ״חורקים״, מערכות מסוימות בגופנו כואבות, מדולקות או סתם שונות מהרגיל. לרוב לא נרוץ לרופא על דברים קלים, חולפים ונסבלים, ונמתין שיחלפו מעצמם. אך כשמזהים קושי רגשי מתמשך ומשמעותי, מומלץ לפנות לעזרה, גם אם זה קורה בימי הקורונה.

留言


bottom of page