מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכיאטר ?
פסיכולוג קליני הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, ותואר שני (לעיתים גם שלישי) בפסיכולוגיה קלינית, מאוניברסיטה מוכרת ע״י משרד הבריאות בארץ או בחו״ל. הפסיכולוג הקליני עבר תהליך התמחות בטיפול נפשי ובאבחון נפשי, עבר בחינת התמחות של משרד הבריאות והינו רשום בפנקס הפסיכולוגים בניהול משרד הבריאות כפסיכולוג בעל מומחיות קלינית. פסיכיאטר הוא רופא שסיים לימודים והתמחות ברפואה ועבר התמחות ספציפית בפסיכיאטריה, ואשר רשום במאגר של ה״רופאים המורשים לעסוק ברפואה״ בניהול משרד הבריאות.
פסיכיאטר הוא גם רופא ולכן הוא יכול לרשום תרופות, ופסיכולוג אינו יכול לרשום תרופות.
הפסיכולוג הקליני והפסיכיאטר מביאים עמם רקע אקדמי ומעשי שונה לעבודתם. הפסיכולוגים הקליניים רכשו ידע מחקרי ותיאורטי על התפתחות הנפש ומנגנוניה, על פסיכולוגיה חברתית, קוגניטיבית ונוירולוגית, על שיטות מחקר של מדעי החברה ועוד. הרופאים רכשו ידע רפואי בסיסי נרחב ושיטות מחקר של מדעי הטבע. במהלך ההתמחות, הפסיכולוג מתנסה, מודרך ונבחן בטיפולי פסיכותרפיה ובאבחון נפשי, בעוד שהפסיכיאטר מתנסה ונבחן בתחום הנפשי מהזווית הרפואית.
במקביל לכך, שני המקצועות חולקים גם התנסויות ומיומנויות דומות: שניהם עוברים התמחות במסגרות של בריאות הנפש. שני המקצועות לומדים אבחון נפשי, אם כי פסיכולוגים משלבים הן אבחון נפשי פסיכו-דינמי (המבוסס על הדינמיקה בין כוחות או ״וֵקְטוֹרִים״ נפשיים שונים שמובילים למבנה האישיותי האופייני, לצרכים ולמניעים הנפשיים, לתהליכי התפיסה ומתן המשמעות הסובייקטיבים, לאיכות מנגנוני ההגנה מפני חרדה ולרמת התפקוד האישיותית הכוללת) והן אבחון נפשי פנומנולוגי (אבחון מבוסס ראיות ניצפות, לפי ה DSM-V או ה CDI-10, שהם ספרי ההגדרה של ההפרעות הנפשיות לפי איגודי הפסיכיאטריים האמריקאיים והאירופאיים, בהתאמה), בעוד שהפסיכיאטרים עוסקים לרוב באבחון נפשי מבוסס ראיות. לעיתים פסיכיאטרים מתמקדים רק באבחון, בטיפול תרופתי ובמעקב תקופתי, ולעיתים הם עוסקים גם בפסיכותרפיה שוטפת (כלומר בטיפול נפשי בתדירות שבועית לפחות). הפסיכולוגים הקליניים עוסקים לרוב בפסיכותרפיה ובאבחון. הפסיכולוגים הקליניים והפסיכיאטרים שעוסקים בפסיכותרפיה בוחרים להשתמש בשיטות שמתאימות להכשרתם, להשקפותיהם ולאישיותם – שיטות דינמיות או שיטות מבוססות מחקר, או שילוב של השתיים. פסיכיאטרים שעוסקים בפסיכותרפיה לומדים לרוב פסיכותרפיה לאחר השלמת הכשרתם הרפואית. לרוב, גם פסיכולוגים קליניים ממשיכים להתפתח בלימודי פסיכותרפיה לאחר סיום הכשרתם הפסיכולוגית.