מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכולוג מומחה ?

"פסיכולוג" הוא מי שסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני (חלק מהפסיכולוגים ממשיכים גם לדוקטורט) מוכר בפסיכולוגיה באחד מהתחומים הבאים – פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, שיקומית, רפואית, התפתחותית, תעסוקתית או חברתית–ארגונית, באוניברסיטה מוכרת ע״י משרד הבריאות בארץ או בעולם, ובנוסף גם הסדיר את הרשמתו בפנקס הפסיכולוגים בניהול משרד הבריאות.

"פסיכולוג מומחה" הוא מי שעבר בהצלחה מבחן התמחות מטעם מועצת הפסיכולוגים שבמשרד הבריאות, לאחר שסיים ארבע שנות התמחות בחצי משרה, באחד מששת תחומי המומחיות המוכרים בארץ בפסיכולוגיה: פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה רפואית ופסיכולוגיה שיקומית. תהליך ההתמחות מבטיח הדרכה ומעקב מעמיקים ופרטניים אחר המתמחה מצד מספר מדריכים מוסמכים שמעריכים את כשירות המתמחה לעסוק במקצוע. בחינת ההתמחות בודקת בנוסף את השליטה במיומנויות המקצועיות, בידע התיאורטי ובקוד האתי המחייבים ואת יכולתו של הפסיכולוג לשלב בצורה אינטגרטיבית מיומנויות וידע קליניים, ידע תיאורטי ויושרה אישית ומקצועית. לפי חוק הפסיכולוגים בישראל, לכל פסיכולוג מותר לטפל רק בתחום התמחותו. למשל, פסיכולוג תעסוקתי-אירגוני אינו יכול לאבחן ולטפל בילדים קטנים. אם פונים לטיפול נפשי אצל פסיכולוג שלא עבר התמחות קלינית, חשוב לבדוק שלמד פסיכותרפיה באחד המסלולים המוכרים (תחום הפסיכותרפיה אינו נמצא בפיקוח בישראל), או שלחילופין מדובר בטיפול שמצוי בתחום התמחותו ושהוא רכש בו ניסיון והדרכה תחת פיקוח בשלבי הכשרתו.

בשנים האחרונות מתפתחת תופעה שאנשים ללא הכשרה מכנים עצמם ״פסיכולוג״, ״דוקטור לפסיכולוגיה״ או ״מומחה לפסיכולוגיה״ בתחומים שאין בהם בכלל שום התמחות שמוכרת על ידי משרד הבריאות. לעיתים מדובר באנשים שלא רכשו השכלה מסודרת כלל, שלמדו במקום לא מוכר ואפילו קיקיוני ומאחז עיניים, או שהשלימו רק חלק מתהליך ההכשרה וההתמחות בפסיכולוגיה. התופעה מתאפשרת גם בגלל היכולת של כל אדם לכתוב על עצמו ברשת ככל העולה על רוחו, וגם מכיוון שמשרד הבריאות אינו מפקח על אנשים לא מורשים שמציעים את שירותיהם כמטפלים לציבור. משרד הבריאות מפקח רק על הפסיכולוגים, באמצעות שלבי המיון והבחינה במהלך תהליך ההכשרה וההתמחות, ובאמצעות ועדת האתיקה במועצת הפסיכולוגים שבמשרד הבריאות.