טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי

"כשעוברים גיל מסויים החיים הופכים לתהליך מתמשך של אובדן... הדברים החשובים לך בחייך חומקים מבין אצבעותיך בזה אחר זה, כמו מסרק שמאבד את שיניו. חוסן גופני, תקוות, חלומות ואידאלים, וודאות ומשמעות, או האנשים שאתה אוהב, כל אלו נעלמים מחייך בזה אחר זה. ומרגע שנעלמו, כבר לא תוכל להשיב אותם... לאט לאט תפסע פסע ועוד פסע אל תוך אזור הדמדומים הזה של החיים".

(הרוקמי מוריקמי, 1Q84). כיצד יכול לסייע טיפול פסיכולוגי בגיל השלישי?

 

מחקרים וידע קליני מצטבר מצביעים על שני תהליכים נפשיים שאופייניים לגיל השלישי: כשם שהגוף נחלש, עלולים להחלש גם ההגנות הרגשיות והמבנים נפשיים, באופן שעלול לחשוף אותנו ל"הצפה" של רגשות מעיקים כמו חרדה או דיכאון, ולהופעתם המחודשת של זכרונות קשים שהודחקו. כתוצאה מכך, עלינו להשקיע אנרגיה נפשית מרובה רק כדי "להחזיק את עצמנו" ולתפקד. מנגד, עם התבגרותנו אנו משיגים חוכמת חיים, פרספקטיבה וקבלה עצמית שלא עמדו לרשותנו בעבר.

 

טיפול פסיכולוגי?! אני?! רוב האנשים שהגיעו לגיל השלישי בשלהי המילניום הקודם ובתחילת האלף החדש לא מכירים טיפול פסיכולוגי: "מסתדרים". "זה מה יש". "טיפול זה לילדים ולאנשים צעירים". אחרי שהקמנו משפחות, ניהלנו חיי עבודה, ו"מצאנו את עצמנו"  - אנו נוכחים לדעת שתוחלת החיים המתארכת מציבה בפנינו שנים רבות, אפילו עוד כמה עשורים, לחיות את חיינו. עומדת בפנינו "משימה התפתחותית" חדשה: לחיות חיים משמעותיים ויצירתיים, בעוד שגופנו ונפשנו מזדקנים, וכשאנו חווים אובדנים (או חשש מאובדנים) של בני זוג, בני משפחה וחברים, ושינויים בסביבה שלנו.

 

בטיפול פסיכולוגי ניתן לשתף בחרדות, בדאגות, ב"הרהורי כפירה", בזיכרונות כמוסים ומטרידים, בפנטזיות שאנו תוהים אם אפשר עדיין לממש, בפכים קטנים מחיי היום יום שדומה שאין עוד למי לספר ולשתף. בתוך קשר טיפולי משמעותי מורגש בהדרגה ההבדל שבין "להבין ולדעת" לבין "להרגיש ולחוות": בהדרגה מושג חיבור בין חוכמת החיים שצברנו, לבין יכולתנו לשלוט ברגשותינו ולרתום אותם לטובת חיים יצירתיים, מיטביים ואופטימיים יותר, עם קשרים מזינים וחיוביים.

 

בטיפול הפסיכולוגי בגיל השלישי עולים גם תכנים רלוונטיים כמו הצורך לתמוך בילדים הבוגרים ולסייע בגידול הנכדים, להתמודד עם מחלות כרוניות ואקוטיות (שלנו או של בן/בת הזוג שלנו) ולמצוא נתיב חיים חיוני, יצרני ומשמעותי לאחר הפרישה מהעבודה והפרידה מזהותנו התעסוקתית.

 

הטיפול הנפשי מאפשר שיתוף בחרדות ובדאגות, השגה הדרגתית של מודעות עצמית וקבלה עצמית, שיפור קשרים אינטימיים ומעורבות חברתית וקהילתית, והתארגנות נפשית לטובת התמודדות יעילה יותר עם דרישות החיים.