מה ההבדל בין קליניקה פרטית לבין מכון פסיכולוגי פרטי או ציבורי ?

מטפלים פרטיים:

ב״שוק הפרטי״ ניתן לפנות לפסיכולוגים בעלי מומחיות קלינית או אחרת לטיפול בתחום התמחותם בקליניקה הפרטית שלהם. כל פסיכולוג מומחה שרשום בפנקס הפסיכולוגים עבר סינון ופיקוח מעמיקים בשלבי הכשרתו האקדמית והמקצועית מטעם משרד הבריאות. בנוסף, גם לאחר בחינת ההתמחות כל הפסיכולוגים כפופים לחוק הפסיכולוגים ולכן עובדים בסטנדרטים מקצועיים ואתיים מחמירים. לפיכך, פנייה לפסיכולוג מומחה פרטי מבטיחה (מעבר לשאלת הכימיה וההתאמה האישית, שחשובה בפני עצמה) קבלת טיפול מקצועי בסטנדרט גבוה.

מנגד, המכונים הפרטיים השונים לטיפול ולאבחון נפשי או פסיכולוגי, אינם כפופים לחוק הפסיכולוגים. כל אדם בישראל יכול לפתוח היום מכון לפסיכותרפיה, לפסיכולוגיה, לטיפול נפשי, להעצמה רוחנית וכו׳, ככל העולה על רוחו. החוק מפקח על פסיכולוגים פרטניים, ולא על מוסדות. יוצאים מהכלל הם מכונים לפסיכולוגיה שמוכרים להתמחות בפסיכולוגיה קלינית, בהם מפקח משרד הבריאות על מתמחים ומדריכים לפסיכולוגיה קלינית שעובדים במכון. כתוצאה מחוסר הפיקוח על מכונים, קיימים היום בשוק הפרטי גם מכונים רבים שמציעים טיפולים שונים על ידי אנשי מקצוע נטולי הסמכה מסודרת של משרד הבריאות. פעמים רבות מוצעים במכונים ״טיפולי הוקוס-פוקוס״ שמציעים פתרונות מהירים תוך פגישות ספורות לבעיות נפשיות מורכבות. למעשה בכך הם מתעתעים בציבור שאינו מודע לתהליך ההכשרה המעמיק והתובעני שעוברים המטפלים המורשים, כמו הפסיכולוגים הקליניים למשל. תהליך זה מבטיח סטנדרטים מקצועיים, אקדמיים, טיפוליים ואתיים גבוהים, ולכן מטפלים אלו לא יציעו פתרונות פשטניים, קלים ומהירים לבעיות מורכבות. לכן כדאי להיזהר מפרסומים מפתים, שכביכול מתבססים על מחקרים ועל ״שיטות חדשניות״, אשר מציעים פתרון קצר, קל וזול לבעיות מפושטות וסבוכות ש״תוקעות״ אנשים ומסֵבות להם סבל מתמשך. פעמים רבות המטפלים במכונים מצויים בשלבי הכשרה כאלה ואחרים, כשלא תמיד הם מלווים בהדרכה נאותה או סבירה (למעט במכונים המוכרים להתמחות ומפוקחים ע״י משרד הבריאות) מצד אנשי מקצוע מוסמכים להדרכה. פעמים רבות מכונים לא מפוקחים מציעים בפרסומיהם לציבור את ה״מותג״ של בעלי המכון, אך בפועל מציעים לפונים אליהם מטפלים חסרי ניסיון שאין כל ערובה לגבי הכשרתם. בפועל, חשוב לבדוק את הכשרתו ותעודותיו של המטפל הישיר ולא להסתפק רק בשם המכון.

​

 טיפול פסיכולוגי ציבורי:

עד יישום הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015, ניתן היה לקבל טיפול פסיכולוגי או טיפול נפשי במימון ציבורי במרפאות לבריאות הנפש בארץ (לרוב לאחר המתנה מתמשכת). מאז הפעלת החוק נוצרה אנדרלמוסיה במערכת ועדיין לא ברור האם אכן יוצע לפונים טיפול פסיכולוגי איכותי במימון ציבורי. במרפאות הציבוריות הועסקו מתמחים ומדריכים, שסיפקו טיפול נפשי מעמיק אשר זכה להתבוננות ולעיבוד מקצועי מעמיק במיוחד דווקא משום המוטיבציה הרבה של הנתונים בתהליך ההכשרה, וגם בזכות עבודת הצוות הרב-מקצועי במרפאות, אשר הציעה זוויות רב-מקצועית להבנת סבלו הנפשי של המטופל ולפירוש התנהגותו ותסמיניו.

לאחר יישום הרפורמה, בשל ההפרטה בפועל של בריאות הנפש בישראל והמשכורות הנמוכות שמוצעות לפסיכולוגים הציבוריים, רבים מהם בוחרים לטפל בקליניקה פרטית או במכונים פרטיים לאחר סיום התמחותם. פסיכולוגים מומחים ספגו והפנימו בתהליך ההכשרה שלהם ידע ומיומנויות מקצועיות כמו גם קוד אתי קפדני: הכשרתם כוללת למידה אקדמית בת חמש שנים לפחות והתמחות תחת הדרכה פרטנית קפדנית במשך ארבע שנים לפחות. רק פסיכולוג שעבר את תהליכי הרישוי וההסמכה רשאי לטפל בקליניקה פרטית (כלומר, ללא פיקוח והדרכה).

לרוב גם פסיכולוגים שעובדים בקליניקה פרטית קונים לעצמם הדרכה. זאת כדי להמשיך להתפתח ולצמוח וכדי לגלות אחריות כלפי מטופליהם: שכן, תהליכי הדרכה פרטנית מהווים "מראת צד" למטפל באמצעותה הוא מצליח לגלות זוויות התבוננות חדשות על מטופליו. למשל, לפתח הבנה מעמיקה מה בתגובותיו נובע מאישיותו, מעברו וממצבו שלו, ומה מתעורר בו בתגובה למטופל ולהתנהגותו. לרוב גם פסיכולוג שעובד במכון פסיכולוגי זוכה לקבל הדרכה על עבודתו ולהיעזר בהתייעצות עמיתים עם הצוות שעובד לצידו.