טיפול קצר מועד, טיפול ממוקד

עשרות שנים הוצע למטופלים רק טיפול נפשי מתמשך. הדבר נבע מתוך התפיסה שנדרש זמן ארוך להתרחשותה של שורת תהליכים מהותיים לטיפול: כדי שתכנים מודחקים ישתחררו ויעלו למודע; כדי שמטופל יתגבר על התנגדותו הטבעית לבוא במגע עם תכנים נפשיים שמעוררים בו אשמה, בושה או חרדה; כדי שיאותרו הגורמים הרבים שהובילו ליצירת התסמינים מהם סובל המטופל; כדי שמטופל יוכל להשלים תהליך של נסיגה ("רגרסיה") לתקופות נפשיות מוקדמות יותר בהן חווה שבר נפשי; כדי שימוצו תהליכי "העברה והעברה נגדית" בהן מטופל משליך על המטפל דפוסי היקשרות מוקדמים ואילו המטפל מתבונן בדפוסי התגובה שמפעיל בו המטופל; וכדי לשמר את תנאי ההגנה וההבנה המרביים שמאפשרת "אשליית האל-זמניות" של הטיפול.

עם זאת, עם השנים נעשה גם שימוש בעייתי בפורמט הטיפולים הארוכים: היו מטפלים שהאריכו טיפולים שלא לצורך, ש"זרמו" לשווא עם מטופלים שהתקשו להיפרד, או שפעלו בצורה סכמטית ונוקשה מבלי להפעיל שיקול דעת שאמור היה להובילם לסיום מהיר יותר של הטיפול. בעשרות השנים האחרונות התפתח תחום הטיפול הדינמי קצר המועד שחותר למניעת הארכה מיותרת של טיפולים. אך טיפול זה מתאים למטופלים ספציפיים במצבים ספציפיים: מחקרים מצאו שמטופלים בעלי יכולת תקשורתית ורגשית טובה שנחנו במוטיבציה גבוהה לשינוי ובמודעות פסיכולוגית טובה, יכולים להפיק תועלת מרובה מטיפול נפשי דינמי קצר מועד, שנע לרוב בין 12 מפגשים ועד לחמישה חודשים.

בטיפול קצר המועד משתמשים באילוץ הזמן הקצר כמנוף להדגשת תהליכים נפשיים חשובים. בתחילת הטיפול, לאחר בירור סיבת הפנייה, נעשית עבודה על משאלות המטופל ותקוותיו. בפרק האמצע נעשית עבודה על האמביוולנטיות שלו כשהוא נוכח להכיר במגבלות הטיפול, ובשלבים האחרונים מודגש עיבוד תהליך הפרידה. בתוך "טלטלות" רגשיות אילו צף ומעובד ה"קונפליקט המרכזי" של המטופל, למשל ההתנדנדות שלו בין תלות לעצמאות או בין אקטיביות לפאסיביות, והוא למד לזהות את רגשותיו המרכזיים והאופנים בהם הם משפיעים על יחסיו.

טיפולים קצרים בזמן מתאפיינים במיקוד, בגישה אקטיבית ודיירקטיבית (סמכותית ומכוונת) מצד המטפל ובמוטיבציה ובהתגייסות גבוהות של המטופל.

לעיתים נערכת התערבות טיפולית מוגבלת בזמן גם במטופלים שלא נחנו במודעות ובמוטיבציה גבוהה, אך אילוצים של זמן או כסף מונעים מהם פנייה לטיפול ארוך. למשל, כשנערה פונה לטיפול לפני הגיוס לצבא, כשנער פונה לטיפול בגלל חרדת בחינות סמוך לבחינות הבגרות שלו, כשמשפחה פונה לייעוץ לפני מעבר פתאומי להתגורר בחו"ל או לחילופין כשמטופל פונה לשירות הציבורי אשר מקציב לו מספר פגישות מוגבל. לפי הבנתי חשוב שמטפל מיומן ואחראי יבחין מתי טיפול ממוקד אינו מתאים ואף עלול להזיק: במקרה הקל עלולות להיגרם אכזבה ופגיעה באמון בכלי הטיפולי; במקרה הגרוע עלולות להיגרם הידרדרות ומסוכנות. כמו לגבי כל שיטות הטיפול - אני מאמינה בהתאמת השיטה לצרכי המטופל ולא בהתאמת המטופל לשיטה ובהתאם לכך משתמשת בתהליכים ממוקדים במקרים שמתאימים לכך.