• יעלה ורטהיים

ויסות רגשי ושליטה עצמית

ביום קיץ חם התכנסו עובדים לישיבה בחדר ממוזג. חלקם החלו בדיון נינוחים למראה, בעוד שאחרים הגיבו אחרת: על לחייו של אחד בצבצו אגלי זיעה, והוא נפנף במסמכים, כדי להצטנן קצת. אחרת, מנגד, התעטפה בצעיף, ולצידה, חברתה הקפואה חיבקה את עצמה בניסיון נואש להתחמם. עובד אחר הפשיל שרווליו, ממלמל כמה חם בחדר הזה.


כולנו מכירים מצב בו אנו נחשפים לטמפרטורה שנוחה לאחרים אך לא לנו. קשה לתפקד בו: קור או חום מציפים אותנו אך איננו מסוגלים לשנות את הטמפרטורה מאחר שלא אנו שולטים בה. השלט אינו בידינו. הדבר מזכיר את החוויה של אנשים עם קושי בוויסות הרגשי. הרגשה לא נעימה מציפה אותם, כמו למשל תסכול, זעם, כעס, דכדוך, עצב או פגיעות, אך הם מתקשים לווסת אותה. השלט איננו בידם, והם מתקשים לשלוט ב"טמפרטורה הפנימית" שלהם.


דן (38) רגיש מאוד למה שהוא מכנה "פרובוקציות". כשחבריו לעבודה נוהגים בו במה שנראה לו כמו "זלזול וחוסר התחשבות", מחלחל בתוכו זעם. הוא מתעלם מכך אך הרגש מצטבר וגואה בו, עד שמספיק טריגר פעוט כדי שדן יצא מכליו, יתפרץ, ויטיח באימפולסיביות מילים בוטות בקול צעקני. רונית (25) מרגישה חלשה וקטנה, נטולת השפעה בעולם. שגרת עבודתה מרגיעה אותה אך כשנראה לה שאנשים לא מסבירים לה פנים היא מרגישה מיד דחויה, בודדה, מיואשת וחסרת אונים. במצב זה היא מסתגרת בפינה ומקווה שאיש לא ייפנה אליה עד שתוכל לברוח הביתה.


הקושי לווסת רגשות מתאפיין בנטייה לחוות במהירות רגש אחד, טוטאלי ועוצמתי, בתגובה לשורת מצבים שונים. כך למשל תוך שניות בודדות נזרק דן להתפרצות זעם ממנה קשה לו להירגע, ואילו רונית מרגישה דחויה, בודדה וחסרת סיכוי. מגוון מצבים מעוררים את הזעם של דן: כשעמית מאחר לפגישה, כשלא עונים לו לטלפון או כשלא מתאפשר לו לצאת מוקדם לסידורים כפי שביקש. אותם מצבים עצמם גורמים לרונית להרגיש דחויה ומיואשת. קשה להם לשנות את הרגש הטוטלי שלהם ולהמירו ברגש אחר, ולכן הם נשארים "תקועים" בו, בלי אפשרות לנוע אל גוונים רגשיים אחרים שהיו עשויים למתן את החוויה. למשל, אילו דן היה מסוגל להמיר את הזעם האוטומטי ברגשות של תסכול או עצב, אולי הוא היה מצליח לעשות "מנטליזציה", כלומר לנסות להבין בצורה מורכבת יותר את האדם או את המצב שהפעילו אותו רגשית. אם לדוגמה חברה איחרה לפגישה אתו, אולי קרה לה משהו שחייב אותה לאחר, והיא לא בהכרח פעלה מתוך זלזול כלפיו. הקושי בוויסות רגשי מלווה לרוב בעמדה אגוצנטרית, שנוטה להסביר את התנהלותם של אחרים כמכוונת כלַפינו אישית באופן שמאשש חוויה נפשית עמוקה שלנו. כך, אצל דן האיחור של החברה לפגישה מאשר לו תמונת יחסים פנימית של זלזול והקטנה כלפיו, ואצל רונית, אחור כזה יתָקף תמונת יחסים פנימית של דחייה ונטישה.


תמונת היחסים הפנימית (או "יחסי האובייקט המוקדמים") נרכשת בעוצמה כבר בינקות, בתוך מערך השפעות משולב של הטמפרמנט המולד ושל היחסים עם הדמויות המטפלות, בעיקר האם. תינוק שנולד עם טמפרמנט תזזיתי, שמתאפיין בקושי לסנן גירויים, ברגישות נוירולוגית גבוהה, בטווח קשב קצר, בחוסר סבלנות, במחזורי אכילה ושינה קצרים, בחוסר סבלנות ובקושי לעבור בין מצבים (למשל בין ערות לשינה וההיפך) – תינוק כזה יחווה מצבי אי נוחות (כמו למשל רעב או חיתול רטוב) בצורה טוטלית ועוצמתית. הוא יתקשה לדחות סיפוקים. למשל, הוא יתקשה להירגע למשמע קולה של האם, שמסמן ומבשר שהנה יבוא הטיפול המיוחל – החלב, החלפת החיתול. במצב זה, התינוק יקרוס במהרה לתוך חוויה גופנית של זעם או ייאוש.


מנגד, גם תינוק שנחשף לאם שאינה "אם טובה דיה", כלומר, לאֵם שמתקשה לזהות איתותים רגשיים של תינוקה, להכיל אותם ולהיענות להם בצורה סבירה, מתקשה לפתח וויסות רגשי. כשהאַם מתקשה לסמן לתינוק את איתותיו באופן שמשקף וממתן אותם בו זמנית ("אוי חמודי, אתה מאוד רעב, הנה תיכף בא האוכל!") – התינוק לא ילמד לזהות את מצביו הפנימיים, לזהות את רגשותיו ולדעת לייצג אותם בשם. כשהאם מתעלמת מאיתותים רגשיים מתונים של התינוק ומגיבה רק להתפרצויות קשות, גם התינוק ילמד להתעלם מתחושות שאינן עוצמתיות, ויזהה רגש רק כשהוא נהיה עוצמתי ו"בלתי הפיך". כשהאם לא מנסה להירגע בעצמה ולהרגיע את תינוקה, גם הוא לא יפנים פונקציות של הרגעה עצמית.


פעמים רבות תינוקות חסרי סבלנות ובעלי מזג קשה מעוררים באִמַם תחושת דכדוך וחוסר אונים, שמקשה עליה לתפקד בצורה רגועה, חמה ומכילה. כך קורה שילד שמלכתחילה נולד עם מזג שפוגע ביכולות ההסתגלות שלו, אינו לומד לפצות על מזגו המולד באמצעות מערכת יחסים מיטיבה עם אמו. כשילד לא זוכה בטיפול קשוב ומכיל, הוא אינו לומד לנהל רגשות ויחסים, למידה אשר נרכשת בתוך מערכות היחסים וההפנמות המוקדמות שלנו. כתוצאה מכך, הוא יתקשה לרכוש מיומנויות של דחיית סיפוקים, של פרשנות מורכבת ומעמיקה למצבים, של התמודדות עם חרדה ושל אסטרטגיות לפתור בעיות. הוא לא יחווה רגש עד שהרגש יעבור סף קריטי, שמעבר לו כבר קשה לווסת אותו. זוהי "נקודת האל-חזור", הנקודה שממנה דן יתפרץ בזעם, ורונית תינעל בבועת הבדידות והייאוש.


לו דן או רונית (הדמיוניים) היו קוראים את המאמר הזה הם היו אולי מזהים את עצמם, וחושבים – "נכון! אני מפרש/ת מצבים בצורה מוגזמת! הזעם/הייאוש שלי לא תמיד מוצדקים! יש אפשרות להרגיש בצורה שונה!". אך בגלל שמיומנויות הוויסות הרגשי נטועות בשורשים העמוקים של הטמפרמנט המולד ומערכות היחסים המוקדמות, קשה להשפיע עליהן באמצעים דידקטיים של עצות, הסברים ומאמרים. היכולת לפתח עמדה רגשית שונה כלפי העולם נרכשת רק בתוך מערכות יחסים אינטימיות מעמיקות. אך גם דן וגם רונית מתקשים ליצור אותן, בדיוק בגלל הקושי שלהם בוויסות הרגשי. לכן, בגיל מבוגר מיומנויות וויסות רגשי יכולות להירכש בתוך מערכת יחסים טיפוליים משמעותית, שבה מתאים המטפל את עצמו לצרכים הרגשיים של המטופל. במקביל לכך, המטפל משתמש באמצעים של שיקוף והדהוד רגשות, של פרשנות לרגשות ולמצבים ושל מתן מודל באמצעות וויסות רגשותיו שלו. אמירותיו של המטפל, שחלקן היו יכולות להיאמר גם ע"י אנשים אחרים, או להיקרא במאמרים דוגמת המאמר הנוכחי, מקבלות משנה תוקף בזכות הקשר עמו. הקשר עם המטפל הוא שמקנה לאמירותיו ולמעשיו חשיבות, בולטות וממשות בתוך עולמו הרגשי של המטופל, ולא רק הדיוק, החוכמה או הידע שבאמירותיו. התערבויותיו השונות של המטפל מצטברות בנפש המטופל ועם הזמן קונות בתוכה מקום, שמתבטא במהלך רגשי מעט אחר, בעמדה רגשית מעט שונה, בתנועה פנימית גמישה ושוטפת יותר בין רגשות ומצבים, או בוויסות רגשי סתגלני ויעיל יותר. כך, אדם בוגר שמגיע לטיפול ומתמסר אליו עשוי לרכוש בסופו של דבר "אינטיליגנציה רגשית" טובה יותר. במילים אחרות, הוא יוכל להחזיר את "השלט הרגשי" שלו לידיו ולהשפיע על "הטמפרטורה הפנימית" שלו. מנגד, כדי לסייע בשיפור יכולות הוויסות הרגשי של ילדים, ניתן להיעזר בתהליך הדרכת הורים (לעיתים במקביל לטיפול בילד), שמאפשרת להורים להגיב בצורה מותאמת יותר כשהילד מתפרץ, "משליט טרור" או שוקע בעצב או בתסכול עוצמתיים.

09-7404851 

054-6404851