סוגי טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי אמור לענות על הצורך שמביא את האדם לפנות לעזרה. לרוב, פונים לטיפול מתוך תחושת מצוקה רגשית: אולי תחושת דכדוך, אולי כישלון, אולי חרדה, אולי בדידות, או קושי חברתי, קושי אינטימי, קשיי הסתגלות, או בעקבות אירוע קשה ומטלטל כמו למשל אובדנו של אדם קרוב, מחלה קשה, לידה שקטה, כישלון משמעותי, אירוע בטחוני, תקיפה פיזית.
את דיסציפלינת הטיפול הרגשי יצרו פרויד ואחרים בסוף המאה ה-19. פרויד הבין שהתערבויות רפואיות מסייעות במידה מוגבלת כיוון שאנו מוּנַעִים גם על ידי כוחות נפש סמויים מהעין, שמשפיעים עלינו ברמה הרגשית והפיזית. אחת מהמטופלות הראשונות והמפורסמות שחוותה סימפטומים קשים שלא קיבלו הסבר או מענה רפואי, ״אנה או״, כינתה את התהליך הטיפולי הרגשי שעברה עם עמיתו של פרויד, ברוייר, ״ריפוי בדיבור״ או ״ניקוי ארובות״.
מאז ועד היום הלכו והתפתחו הדיסציפלינות הפסיכולוגית והפסיכואנליטית. לאורך השנים מנסים מטפלים וחוקרים לתאר את הנפש ולבחון כיצד ניתן להשפיע עליה כדי להביא מזור לסובלים ממצוקה רגשית.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
גישה נוספת שצברה כוח ופופולאריות התפתחה בפסיכולוגיה האקדמית והתמקדה דווקא בחלקים הנפשיים הברורים והמוחשיים יותר, לכאורה. חוקר הפסיכולוגיה סקינר כינה את הנפש ״קופסא שחורה״ כי מבחינתו נכון להתייחס רק למה שניתן לתצפית ולמדידה, כלומר להתנהגות נראית לעין הנתונה לדיווחים מילוליים ברורים, ולהניח ל״נפש״ הסמויה בקופסתה השחורה. הגישות הטיפוליות שמסתמכות על כך מדגישות את ההתנהגות והחשיבה הגלויות, בניסיון להשפיע עליהן ולתמרן אותן באמצעים מעשיים כגון חיזוקים התנהגותיים או בדיקת הטיות חשיבה והקניית דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים יותר.
עם השנים התפתחו מתודות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות שהדגישו היבטים ספציפיים, כגון DBT שמדגיש וויסות רגשי, EFT שמדגישה מיקוד ברגש, NLP ועוד. הגישות הקוגניטיביות-התנהגותיות מציגות את תמיכתן של ראיות מחקריות. עם זאת, בגלל התמקדותן במדדים ברורים הן מועדפות על ידי החוקרים, שנוח להם לעבוד איתן יותר מאשר עם טיפול דינמי, שמתייחס לחוויה הרגשית בצורה מורכבת יותר ואשר נותן מקום גם לעמימות, לחוסר הוודאות, לסתירות ולוויכוחים הפנימיים המודעים והפחות מודעים שאופייניים לעולם המנטלי – דברים שקשה יותר לחקור בזמן קצר. ואכן, בשנים האחרונות מצטברים ממצאים מחקריים שמראים כי במקרים רבים הממצאים המחקריים שמראים עדיפות לטיפולי CBT על פני טיפולים דינמיים, מבוססים למעשה על הטיות ואינם בהכרח תקפים ומהימנים. בד בבד, מחקרים ארוכי-טווח מראים שטיפול דינאמי מניב הישגים טיפוליים עמוקים ומתמשכים יותר, עם שיעורי נסיגה נמוכים יותר.
הטיפול הדינאמי
הטיפול הדינמי מתרחש מתוך התפיסה שכוחות נפש שגורמים למטופל לחוש במצוקה אינם מוכרים לו במלואם, למעשה. כשהמטופל משתף את המטפל במה שמעסיק אותו ניתן להבחין בתֵמוֹת ובסוגיות שמשמעותיות לו ומשפיעות עליו. מתוך הקשר שבין המטפל והמטופל ניתן ללמוד על דפוסי הקשר שמעצבים את עולמו הרגשי של המטופל. תגובות המטפל מתבססות על תובנות שמצטברות לאורך התהליך ונמסרות מתוך מחשבה שיצליחו לגעת בלב המטופל ואכן יניעו אותו לחשיבה ולהתנהגות שיאפשרו לו להתחזק ולצמוח.
עם השנים התפתחו גישות טיפוליות דינמיות שהדגישו היבטים ספציפיים: פסיכולוגיית האגו, זרם יחסי-האובייקט שהתפצל לכיוון הקלייניאני ולכיוון ״הזרם העצמאי״ בהובלת וויניקוט וביון, פסיכולוגיית העצמי הקוהוטיאנית או הטיפול ההתייחסותי והאינטר-סובייקטיבי.
באיזו שיטה טיפולית כדאי לבחור?
לפי תפיסתי בחירת המטפל חשובה מבחירת השיטה. לאורך השנים, מחקרים מראים כי איכות הקשר הטיפולי הינה הגורם החשוב ביותר להצלחת הטיפול, כלומר לטיפול שמסוגל לחולל שינוי משמעותי שתוצאותיו מופנמות ונשמרות לאורך זמן. אך אין די בכימיה, חשוב לבחור במטפל מקצועי, שהינו משכיל, אתי ומיומן. מטפל בעל הכשרה רצינית ומעמיקה מכיר לרוב מספר גישות ושיטות טיפול ויודע להתאים אותן למטופל. מטפל מקצועי יודע לנוע בין מושגים והתערבויות טיפוליות שבאים מגישות שונות בתוך העולם הטיפולי הדינמי וההתנהגותי-קוגניטיבי כאחת, ולהתאים אותן גם למטופל וגם לשלב הטיפולי הנתון. למעשה, מטפלים רבים משתמשים בגישה הטיפולית האינטגרטיבית, המשלבת כלים ומושגים שונים ומראה שאינם בהכרח סותרים זה את זה אלא מתאימים להיבטים ספציפיים ויש לעשות בהם שימוש מותאם וגמיש מתוך הבנת הרציונל שעומד מאחוריהם. פסיכולוג/ית קליני/ת מומחים שמופיעים בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות עברו הכשרה של לפחות חמש שנות לימוד אקדמיות וארבע שנות התמחות בפיקוח משרד הבריאות, במהלכן נחשפו לגישות ולשיטות מגוונות לאבחון ולטיפול נפשי.
לקריאה נוספת: