טיפול פסיכולוגי בחרדה ובלחץ נפשי

כשאנו מוצאים עצמנו שקועים במחשבות שליליות, שטופים בחששות, מוגבלים לתסריטים פסימיים, מרגישים שאין לנו די משאבים להתמודד עם המשימות שלנו ועם החוויה הנפשית שלנו, ניתן לומר שאנו חווים לחץ וחרדה.

​

החרדה מהווה גורם מגביל וחוסם בחיינו: במקום שנהיה פנויים רגשית להשקיע במשימות, במטרות ובקשרים, אנו לכודים במחשבות שליליות מעגליות על קטסטרופות ברורות ועמומות, בעתיד הקרוב והרחוק. 

​

המחשבות הללו מעוררות בנו תחושת חוסר אונים, שבגללה איננו פנויים רגשית להשקיע אנרגיה בחיינו: בעבודה, בזוגיות, בהורות, במשפחה, בלימודים ובפנאי. כך פוגעת החרדה בכוחותנו ומערערת אותנו. 

​

כשהלחץ והחרדה פוגעים בנו ומגבילים אותנו בצורה משמעותית, חשוב לפנות לעזרה כדי להשיב לעצמנו את תחושת השליטה בחיינו, להרחיב ולהגמיש את האופנים בהן אנו מבינים את מה שקורה לנו, להעשיר את מרחב התפקוד, ההתמודדות והפעולה שלנו.

​

אגב, "חרדה" ו"פחד" אינם זהים זה לזה: במצב של פחד, האדם מזהה גירוי מסוכן ומגיב אליו בצורה רלוונטית. למשל, אדם מזהה גוש חשוד בגופו וחושש שזה מאותת על גידול סרטני. הפחד מניע אותו לפעולה, למשל, לפנות לבדיקה רפואית. 

​

במצבים אחרים, פחד מניע לתגובה מעשית של ׳Fight or Flight׳: למשל, כשאדם מותקף ברחוב הוא יכול להשיב מלחמה או לברוח. פרויד דיבר על ׳חרדת סימן׳, מצב שבו אדם מרגיש בפחד שמניע אותו לתגובה אוטומטית רלוונטית, עוד לפני שזיהה בבירור מה גרם לו. כמו למשל תגובה אוטומטית של זהירות מפני פורץ בעקבות רעשים בבית, עוד לפני ההבנה הקוגניטיבית שהרעשים עלולים לאותת שפרצו לנו הביתה. 

​

בניגוד לפחד או ל׳חרדת הסימן׳, החרדה והלחץ הנפשי אינם קשורים לטריגר מציאותי ברור. במצב של חרדה ולחץ נפשי אנו מרגישים אי-שקט, מתח ודאגה שאינם קשורים לסכנה ברורה ומיידית. במצב של חרדה ולחץ נפשי אנו עסוקים בדאגה מפני סכנה עתידית מעורפלת שאיננו יכולים לפעול בצורה מעשית כדי להתמודד עמה. זאת מכיוון שהחרדה והלחץ מצויים בתוך הנפש שלנו, ולא ממוקמים במציאות. לכן, לא ניתן לברוח מהם. ההתמודדות עם חרדה ולחץ נפשי היא התמודדות נפשית. לכן טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להתמודד עמם.

​

הטיפול הפסיכולוגי בחרדה ובלחץ נפשי מותאם לסיבה שהניעה את המטופל לפנות לטיפול, להתרשמות המטפל מהמטופל, ולשיטות הטיפוליות של המטפל. בטיפול פסיכולוגי ראוי, המטפל שולט בתפיסות טיפוליות שונות ומתאים אותן לצרכים של המטופל.

​

תופעת החרדה והלחץ הנפשי מקבלת הסברים תיאורטיים מגוונים:

​

הפסיכולוגיה הדינמית מסבירה את הדינמיקה של היווצרות החרדה בנפש באמצעות השפעות הדדיות בין כוחות נפשיים מנוגדים. תיאוריית הדחף הפרוידיאנית רואה בחרדה תוצר של סתירה בין משאלות יצריות לבין חוקי החברה: ההתנגשות בינהם מובילה להדחקתן של המשאלות היצריות. המשאלות המודחקות, הכלואות, מערערות את הנפש מבפנים. הן גוזלות ממנה אנרגיה אשר נגזלת כדי להמשיך להדחיק את המשאלות היצריות הרחק מטווח המודעות. 

​

תיאוריות יחסי האובייקט הציעו הסברים שונים לחרדה. הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין ראתה בחרדה תוצר של אמביוולנטיות נפשית בין תחושות חיוביות ושליליות כלפי הדמויות הקרובות לנו. תחושות שליליות אילו מיתרגמות לחרדות רודפניות באמצעות תהליכי השלכה (כשהכעס שלנו מושלך על האחר ונדמה לנו שהוא זה שרודף אותנו ורוצה ברעתנו) או לחרדות מפני אובדן (כשאנו פוחדים שהיקרים לנו ייפגעו וייהרסו כתוצאה מרגשותינו הקשים כלפיהם). 

​

הפסיכואנליטיקאי ד.ו. וויניקוט ראה בחרדה תוצר של הורות בלתי רגישה או דכאנית, שלא אפשרה לילד להיות במגע עם חלקיו הספונטניים. כשההורה מחזק תגובות של העמדת פנים כוזבת ומְרָצָה מצד הילד, נבנית אישיות הילד על בסיס ריצוי והסתגלות לסביבה. זאת בעוד שתחושותיו האמיתיות נותרות חבויות בנפשו ומערערות אותה מבפנים, בשל הפער שבין החוויה המודעת והנתפסת, לבין הרגשות והכמיהות שנותרים כמוסים בנפש, נטולים הכרה וייצוג. 

​

זרם פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט רואה בחרדה תוצר של היענות סביבתית דלה וחלקית לצרכים הנרקיסיסטיים של הילד. לפי קוהוט, אנשים זקוקים לכל אורך חייהם ל״אספקה נרקסיסטית״ מצד דמויות קרובות, שמוכנות לשקף לפרט את חוזקותיו, להוות עבודו דוגמה ומודל להערצה ולהזדהות, וללוות את הפרט בדרכו כחלק מחוויה של ״ביחד״. 

​

בהמשך לנקודות הראות הדינאמיות השונות שתוארו, טיפול פסיכולוגי דינמי בחרדה מנסה לזהות בתוך הַקֵשֵר הטיפולי את תחושותיו ועמדותיו של המטופל כלפי עצמו וכלפי האחרים, ולאפשר לו בהדרגה לבסס ביטחון בעצמו ובסובבים כדי שיוכל להרגיש עצמו כאדם בעל יכולות ואפשרויות לפעול בעולם.

​

גישות קוגניטיביות–התנהגותיות (CBT) רואות בחרדה תגובה נרכשת, אשר מתבטאת בדפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. דפוסים אלו מעצימים את השפעתם של אירועים פעוטים, שנתפסים כמסוכנים וכהרסניים הרבה מעבר למסוכנות ולהשפעה האמיתיות שלהם. תבניות חשיבה אחרות הן תבניות של כישלון ותסכול, שמעצימות כל קושי ורואות בו הוכחה להיעדר הסיכוי להצליח אי פעם. הטיפול הפסיכולוגי בחרדה בגישות ה-CBT משתמש בכלים מבוססי-מחקר שמכוונים להקנות למטופל הרגלי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. למשל, להתמקד ב"כאן ובעכשיו" ולא בסכנות עתידיות מעורפלות, להימנע מהכללות יתר (״נכשלתי בשאלה אחת משמע נכשלתי במבחן כולו ובחיים בכלל״) ומפרשנות שגויה (״מישהו פיהק כשדיברתי משמע אני משעמם, שקוף וחסר סיכוי״).

​

ביטויים ספציפיים של חרדה מוכרים בתופעות כמו למשל חרדת בחינות, חרדת ביצוע (לדוגמה בתחרויות ספורטיביות או בקריירה), פוביות (נטייה להימנע ממקומות סגורים, מטיסות, וכן הלאה), תפקוד כפייתי / אובססיבי-קומפולסיבי (כמו התמודדות עם חרדה באמצעות טקסים חוזרים ונשנים שמנסים לגרש החרדה בדרכים שהן למעשה עקיפות, נוקשות ובלתי יעילות), חרדה חברתית, חרדת קהל או חרדה שנוצרה בעקבות טראומה (PTSD).

​

לעיתים אנשים חווים "התקפי חרדה", שמתאפיינים בתגובות פיזיות / גופניות. התקפי חרדה עלולים להחוות כמו התקף לב, עם תסמינים פיזיים כמו כאב בחזה, דופק מואץ והזעה. לאחר שלילתם של גורמים רפואיים לאירוע, לעיתים נכון לפנות לפסיכיאטר לבדיקת התאמת טיפול תרופתי להתקפי החרדה, זאת באמצעות תרופות מווסתות חרדה ובמקרה הצורך גם תרופות שפועלות לשיכוך נקודתי שלה.

​

התאמתו של טיפול רגשי למטופל שסובל מחרדות תלויה בעומק החרדה ובהיקפה. כשמדובר באדם בעל אישיות חרדתית, אשר סובל מחרדה ולחץ נפשי שמתבטאים לאורך זמן ובתחומי חיים רבים ואשר חוסמת את תפקודו והתפתחותו, מומלץ לפנות לטיפול נפשי דינמי מתמשך. כשמדובר בחרדה נקודתית, כמו למשל חרדת ביצוע של ספורטאים, ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או בגישות טיפוליות קצרות וממוקדות אחרות.

​

לעיתים קשה לזהות האם מדובר בחרדה נקודתית או בחרדה מקיפה ומפושטת. למשל, חרדת בחינות יכולה להתרחש במצבי בחינה בלבד (במהלך הבחינות ו/או בהכנות לקראתן), ויכולה להעיד גם על חרדה עמוקה ובסיסית יותר בנפש המטופל. כאשר לא ברור האם מדובר בבעיה נקודתית שדורשת טיפול קצר וממוקד או בבעיה מקיפה שדורשת טיפול מקיף ומתמשך, חשוב לפנות למטפל מוסמך כמו פסיכולוג קליני ששולט ברוחב יריעה של תיאוריות, מחקרים ושיטות ואשר יכול לאבחן את היקף הבעיה ולהציע לה את הטיפול המתאים.