טיפול זוגי או פרטני

לפעמים טיפול אישי מצליח לחזק את התקשורת והקשר בזוגיות. מיומנויות של תובנה, וויסות והתמודדות מודעת מחלחלות מבן-הזוג המטופל לתוך מערכת הזוגית ומשפרות את הדיאלוג והיחסים הזוגיים.

 

אנסה לתאר זאת בעזרת תיאור של מקרה הטיפול בנעמה, בת 36, נשואה ואם לשניים. השמות והמקרה בדויים ובנויים על צירוף רשמים מטיפולים רבים:

 

״שלום, הגעתי ליעלה? את פסיכולוגית? קוראים לי נעמה. אני רוצה לפנות אליך לטיפול, בגלל לחצים ושחיקה. אה, ובמקביל אני גם רוצה לעבור אצלך טיפול זוגי עם בעלי אורן בגלל בעיות בתקשורת בינינו. יש לך שעות פנויות? וכמה זה עולה?״

 

הסברתי לנעמה שאם נחליט על טיפול זוגי לא אוכל לטפל בה במקביל באופן פרטני (למעט מפגשים פרטניים לטובת הטיפול הזוגי, אם יוחלט שיש בהם צורך). שאלתי אותה אם תוכל לומר למה פנתה אלי דווקא בעיתוי הזה. ״הגענו עכשיו מחופשה בלונדון״, ענתה, ״ חזרתי ממש חנוקה. בעבודה אני על אוטומט. גם בבית. בעלי ואני מתאמים בינינו סידורים אבל לא ממש מתקשרים. אני מרגישה לבד. אין לי אנרגיה לכלום. קשה לי מאוד״.

 

אמרתי לה שנראה שהדבר המרכזי שהיא מתארת זה מחסור בכוחות. הצעתי לבחור כרגע בטיפול אישי, שיחזק אותה. ״את עשויה לגלות שהתקדמות אישית יכולה להועיל גם לקשר הזוגי״, הוספתי.

 

קבענו פגישת היכרות והתרשמות (אינטייק) כדי להכיר בצורה עמוקה יותר מה צריכה נעמה מהטיפול. היא בחרה להתחיל בנושא הקשר שלה עם אורן ותיארה כיצד הולדת תמר, בתם הטמפרמנטית, הציפה קשיי תקשורת שלדעתה קיננו בינהם כבר מקודם.

 

אורן היה מנסה להרגיע את התינוקת הסוערת ולה היה חשוב להציב גבולות. אורן ישב שעות על השיעורים עם תמר, וויתר לה כשלא רצתה להכינם וגם הכין קצת במקומה ואילו נעמה גרסה ששיעורים צריך להכין תמיד, ובצורה עצמאית. כשהביעה חשש שתמר תגדל להיות חלשה ותלותית אורן נהג לנהום שתפסיק לחפור. אורן הסתייג מהנחישות של נעמה להתקדם בעבודתה התחרותית וביטא זאת במורת רוח שקטה שציפתה לה מדי ערב לצד ערימות הכלים והכביסה. מנגד טיפל בלבביות בתמר ובאחיה הצעיר רותם, וגם בטולי הכלבלב.

 

כעת שבו מחופשתם הזוגית הראשונה מזה שנים בלונדון. אורן הסתער שם על העיר שהכיר היטב משהותו עם הוריו בילדות בעוד שנעמה רק רצתה לנוח בשקט ולהחליף כוחות. הוא השכים בבקרים ותפר חצי עיר עד שתמר התעוררה וגילה קוצר רוח לנוכח המקצב האיטי שסיגלה פתאום לעצמה. היא רק ביקשה להזדחל במוזיאונים ובמסעדות והוא ביכה כל רגע מבוזבז. בשובם ארצה לילדים ולשגרה היו עייפים ושחוקים משיצאו. עכשיו היא מרגישה שכוחותיה אזלו.

 

את עצמה תיארה בצמצום. ״נולדתי בבית רגיל, שלושה ילדים וכלב, תלמידה מצטיינת, הרחבתי מתמטיקה ומדעים, המסלול באוניברסיטה נגזר מזה. תמיד דרשתי מעצמי המון, למדתי לילות, לא התפשרתי אפילו על חצי נקודה במבחנים. לחברים לא היה לי זמן, גם לא כוח. כשהכרתי את אורן הוא תמיד היה נחמד וחברותי, עם החברים שלו ואיתי, קליל וזורם, לא שאפתן, פשוט כזה. אבל אחרי כמה זמן התברר שהשוני בינינו בעייתי וכשתמר נולדה זה התפוצץ״.

 

שאלתי אותה למה בעצם תמיד השקיעה בלימודים יותר מאשר בתחומים האחרים בחייה, כמו למשל בקשרים ההחברתיים. השאלה נראתה לה משונה: ״ככה אני״. ומדוע התחברה התחברה לאורן שכה שונה ממנה? כאן הרהרה לרגע ואמרה שדווקא החברותיות והקלילות שלו קסמו לה. הם הכירו כשהייתה בתקופת הבחינות, היא לא חשבה הרבה על הקשר הזה, אורן היה הפוך ממנה, הם התחברו, דברים התגלגלו, עם השנים החריפו, כעת איננה מצליחה לחזור לעצמה.

 

במפגשים הבאים ניסיתי להבין מה נותן לה כוח ומה עוצר אותה. איך היא מנסה להעביר את מסרים שחשובים לה? כשראיתי שאינה מצליחה להסביר לי למה כה חשובים לה ההישגים האקדמיים והמקצועיים, הרהרתי האם היא מסוגלת להסביר את זה לאורן. תהיתי האם הצליחה בכלל להסביר לו כמה היה חשוב לה לנוח בלונדון. ואולי לא הצליחה לקלוט ולהסביר שם לעצמה שהיא על סף אפיסת כוחות?

 

תחילה התקשתה להתחבר לשאלות שלי וביקשה בעיקר ״כלים״ לתקשר עם אורן, ועם תמר. בהדרגה קלטה שקודם כל קשה לה לתקשר עם עצמה, לתאר לעצמה את תחושותיה ורגשותיה במילים.

 

כשהצליחה בהדרגה לייצג תחושות ורגשות במילים זה גם התחיל למצוא חן בעיניה: הישגית כמו שהיא הסתערה על הפאזל החדש שגילתה. היא ניסתה להבחין בין תחושות פיזיות לנפשיות ותהתה אם העייפות בלונדון נבעה מתשישות גופנית או מצרכים רגשיים שנגדשו מבלי שנתנה להם מוצא ומענה. היא החלה לראות את החד-ממדיות בהתמקדות בתחום הפרופסיונלי, וגילתה סקרנות כלפי איתותים וניואנסים רגשיים שהחלה לקלוט ברגישות מתפתחת מילדיה, מאנשים בעבודה, מעצמה.

 

כשסיפרה על שיחה מעניינת שערכה עם אורן בעקבות טיול משפחתי מוצלח לצפון קלטנו ביחד ששיחות כאלה כלל לא נערכו בינהם בעבר. הבנו שהתקשורת בינהם החלה לקבל צורה מלאה, תדירה, מעניינת וחלקה יותר. הטיפול האישי הסמיך והעשיר את מרקם הזוגיות של נעמה. מתוך החיבוריות המתפתחת בתוכה התחזק גם הקשר הזוגי.

 

לא אחת מטופלים מספרים לאחר כברת דרך טיפולית מסוימת שבן או בת הזוג שלהם אמרו שמאז שהם בטיפול יותר נעים וטוב במחיצתם. ככל שטוב לנו יותר עם עצמנו, ככל שהננו מודעים יותר לרגשות שמפעילים אותנו, לכפתורים הפנימיים שלנו עליהם לוחץ הזולת ולְמה שאנו מחפשים בתוך קשר, ככל שאנו יכולים לראות סיטואציה מכמה זוויות ולהבין את תיאורית הנפש של האחר, ככל שאנו נהיים יצירתיים ומשחקיים יותר, יש לנו יותר חופש פנימי בַּקשרים המשמעותיים שלנו ובפרט בזוגיות ובהורות. קשיי התקשורת עם הפרטנר שלנו מקבלים אופי פחות חד, מאיים וקריטי. הם נראים כדבר שאפשר לדבר עליו ואפילו לראות בו מקור לעניין ולעומק שנובעים מהשוני הטבעי בין שני אנשים קרובים. הבדלים עשויים להעשיר ולחזק, כשלומדים לא לפחד מהם.

 

לכן לעיתים דווקא טיפול פרטני, בו לא נוכחים שני בני-הזוג הטרודים בשאלה מי משניהם ״צודק״ בעיני המטפל, אלא נוכח רק אחד מהם כשהוא במצב פתוח ונינוח יותר, עשוי לתרום בעקיפין במידה רבה ועמוקה גם לקשר הזוגי.