בין אהבה לחיבה מעיני הילד: מאמר חדש שלי ב״אלכסון״ על ספר של גרהם גרין המתאר ילד שעובר מעין אימוץ שמנסה להבין את פשר יחסי הוריו המאמצים, ולפענח האם שוררת ביניהם אהבה - ומהי אהבה.
הסופר הבריטי גרהם גרין הרבה לעסוק בשאלה מהי אהבה בספריו הרציניים וההיתוליים כאחד. בספר ״הקפטן והאויב״, תוך ציורם של אירועים קוריוזיים כמו להפסיד ילד לחבר במשחק השש-בש למשל, שוטח גירן סיפור תמציתי וחכם. למרות התנסחות משועשעת הכוללת הפתעות ומשחקי-מילים מתוחכמים זהו ספר נוגע ללב, ואף צובט-לב.
הילד גיבור הסיפור, שהתייתם מאמו בגיל צעיר, מסכים ברצון ל״אימוץ״ המשונה בידי טיפוס ססגוני, אשר מופיע בבוקר גשום ועגמומי אחד בפנימייה שלו, ומציג למנהל אישור חתום בידי אבי הילד להוציאו לטיול. בפנימייה נתון הילד לרדיפות ולהצקות מצד הילדים האחרים. ככל שידוע לו אין לו משפחה של ממש. לכן, מבחינתו, עדיפים זרים על האנשים שהוא מכיר.
הוא נאות להתלוות לזר לטיול, ולאחר בוקר עמוס הרפתקאות מַפְעימות מעיני הילד, הוא בוחר להתלוות לזר גם ללונדון, שם מפקיד אותו הזר בידי מי שהינה ספק בת-זוגו ספק ידידתו, אשר הופכת למעין אם מאמצת לילד.
בגלל שאותו זר הוא נוכח-נפקד בביתם, לא ברור לילד מהו סוג הקשר בין השניים, ולמה טרחו לאמצו. לאורך הספר הוא מנסה לחקור ולהבין האם הם אוהבים או מחבבים זה את זה, ומה הם מרגישים כלפיו.
מזווית פסיכולוגית תיאורטית, ניסיונו של ילד להבין את יחסיהם הרגשיים והפיזיים של הוריו, מהווה אבן דרך מתמשכת וחשובה בהתפתחות הרגשית. פרויד כתב על ״המשולש האדיפלי״, כשילד מתבונן בהוריו ולומד באמצעותם על דרכו של עולם, על רגשות, על דחפים, על מותר ואסור, על גבולות עולמו ומה מצוי מחוץ לתחום שלו, ועל מקומו כחלק מקֵשֵר - וכצופה בו מבחוץ. פסיכואנליטיקאים חשובים אחרים כמו מלאני קליין ורונלד בריטון העמיקו בנושא בעקבותיו.
במאמר ב״אלכסון״ אני משתמשת במושגים הפסיכואנליטיים הללו (שמיקדתי באופן תיאורטי יותר בפוסט הקודם פה) כדי לנסות להבין את הילד הספציפי מסיפור ״הקפטן והאויב״, אשר גם כאשר היה למבוגר צעיר המשיך לעסוק בזוגיות הוריו ובפענוח עֲברו, שאינם מניחים לו.
בנוסף אני משתמשת בסיפור כדי להמחיש איך מושפעת התפתחותו הנפשית של הילד (לרבות התפתחות הסקרנות והרצון לדעת) מההתבוננות בהורים - מבפנים (מתוך המשולש, כ״קודקוד״ בו שניהם מתייחסים אליו), ומבחוץ - במה שמחבר ביניהם כזוג מעבר להיותם הוריו.
קישורים:
קישור למאמר באלכסון (״מה צופן המשולש״)
קישור לפוסט קודם שלי המרחיב תיאורטית בנושא המשולש האדיפלי והתפתחות ידיעת העולם והעצמי
