יעלה ורטהיים פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית

בעלת ניסיון עשיר בטיפול פסיכולוגי, המשלב הדרכה התנהגותית ופרקטית.


משלבת טיפול דינמי עם כלים קוגניטיביים התנהגותיים.


מטפלת, מדריכה הורים ומאבחנת מעל 25 שנה.


עובדת בקליניקה פרטית במקום מרכזי ושקט בהוד-השרון.

רשומה בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות.

כותבת על עבודתי בבלוג באתר.

על עבודתי

מטפלת במבוגרים, בצעירים ובבני נוער.

מטפלת במתמודדים עם תחושות של דיכאון ודכדוך, חרדה וחוסר ביטחון, משבר וטראומה, שינויים ומעברי חיים (כגון תקופת מבחני הבגרויות, אחרי הצבא, התמודדות באוניברסיטה, שלבי קריירה חדשים, שלבים חדשים בהורות, גיל שלישי...), קשיים בזוגיות ובמשפחה, וויסות רגשי, קשיי קשב וריכוז.

מסייעת בהתמודדות עם קשיים וחרדות סביב בחינות, הסתגלות חברתית, דימוי גוף, קשיי אכילה, בעיות שינה, התכוננות לקראת אתגרי קריירה שנוגעים ברגישויות ובחששות כגון ראיונות ומבדקי הערכה, ועוד.

בעלת ניסיון רב בהדרכת הורים.

השכלה והכשרה

  • התמחות בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה חינוכית.

  • תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, (MA), מאוניברסיטת תל-אביב

  • תואר שני בפסיכולוגיה ייעוצית-תעסוקתית (MA), מאוניברסיטת תל-אביב.

  • פסיכולוגית קלינית מומחית, פסיכולוגית חינוכית מומחית: מספר רישוי 5063 (מ-1996); מספרי רישיונות מומחה 5567, 33079.

על טיפול פסיכולוגי

איכות חיים נפשית בנויה מתפקודים שונים, כמו למשל היכולות לפתח התקשרות בטוחה, לשאת רגשות ומחשבות ולווסת אותם, לגבש הערכה עצמית מבוססת ומציאותית, ועוד.

 

מחקרים מראים שיכולות אלו מתפתחות ומשתנות בגילאי בגרות בשתי נסיבות בלבד - בתוך קשר אינטימי שאורך שנתיים לפחות, או במהלך טיפול נפשי מעמיק ומתמשך. בנוסף, אנשים נוכחים לדעת שעברו שינוי מהותי ״תופס״ במהלך פרקי חיים משמעותיים: בשירות הצבאי, כשנהיו להורים, בתקופה תעסוקתית חשובה כמו באוניברסיטה או בהתמחות ואפילו ב״טיול הגדול״ המסורתי לאחר הצבא.

 

למרות שקל להבחין בין תנודות זמניות לבין שינויים גדולים, עדיין, כשמדובר בטיפול, רבים מחזיקים בפנטזיה להשיג שינוי גדול, מתמשך ועמיד באמצעות טיפול קצר ופשוט. מניסיוני האישי והמקצועי למדתי ששינוי ממצב של תקיעות ומצוקה, קורה רק באמצעות תהליך מעמיק ומשמעותי. כך מעידים גם ממצאים של מחקרים ארוכי-טווח.

 

בעבודתי אני משלבת שיטות דינאמיות ושיטות קוגניטיביות-התנהגותיות, לפי צרכיו ואישיותו של המטופל. השילוב בין הכשרתי כפסיכולוגית קלינית לבין הכשרתי כפסיכולוגית חינוכית מאפשר לי לחבר בין העולם הנפשי - סובייקטיבי, לבין השגתן של מטרות פרקטיות. לעיתים, כדי להשיג מטרות התנהגותיות ״הגיוניות״ ו״פשוטות״ שנמצאות לכאורה בהישג יד, ממש מעבר לפינה, ״הושט היד וגע בן״, צריך לחצות הרים ועמקים נפשיים תלולים.

לאורך השנים עבדתי במסגרות טיפוליות שונות, ועם אוכלוסיות מגוונות: במסגרות בריאות הנפש של מבוגרים, עם ניצולי שואה, עם מבוגרים שמתמודדים עם סוגיות כגון דיכאון, חרדה, טראומה, זוגיות, הורות או קריירה ועוד. עבדתי עם ילדים ונוער במערכת החינוך שמתמודדים עם הפרעות קשב, לקויות למידה, בעיות רגשיות, נכויות וקשיים נוספים.

 

התנסותי העשירה לימדה אותי שנפש האדם חשובה יותר מתווי אפיון חיצוניים כמו גילו או התווית האבחונית שלו. השאיפה להתפתח ולצמוח מתוך היכולת לשאת סבל נפשי, במקום לבזבז אנרגיה במאמץ הכושל להכחיש ולהסתיר אותו, משותפת לטיפול באנשים שלכאורה אינם חולקים מכנה משותף חיצוני. בקליניקה אני עובדת בעיקר עם מטופלים מאיזור השרון, כמו הוד השרון, כפר סבא, רעננה, הרצליה, פתח תקווה, ראש העין והאיזור. להתרשמות נוספת על המושגים שמנחים אותי בעבודתי ניתן לעיין בבלוג המאמרים, ב״שאלות ותשובות״ ובדפי האתר.

איך זה עובד ?

מהו טיפול פסיכולוגי ?

איך טיפול יכול לעזור לי ?

טיפול פסיכולוגי משפיע באופן מורכב: בהתאם לכך מורכב להסביר כיצד הוא עוזר. השימוש בהסברים פשטניים וברורים מדי סותר את טיבו המורכב, ואף החמקמק, של התהליך. הטיפול הפסיכולוגי משפיע באמצעות התערבות באופנים בהם אנו מרגישים, פועלים ומתַקְשרים. מדובר במבנים עמידים, שמתגבשים לאורך השנים בהתאם למבנה המולד שלנו ולחוויות שצברנו. לא ניתן לשנותם בן-רגע, דרך ״טיפ מנצח״ או שורת הנחיות כריזמטיות.

 

כדי לשנות בצורה עמוקה את התנהלותנו הנפשית, נדרש תהליך. 

 

יש הבדל בין מה שמניע אותנו לפנות לטיפול, מה שמכונה ״סיבת הפנייה״, לבין מטרתו ארוכת הטווח של הטיפול הפסיכולוגי, שהינה השגת בריאות נפשית מיטבית. כשהמנגנונים שפיתחנו להתמודדות עם חרדה, לחץ ומצוקה אינם יעילים מספיק לנוכח המצבים והאתגרים שניצבים בפנינו, אנו מרגישים מוצפים ותקועים. זהו איתות, שיכול להוביל אותנו לפנות לטיפול פסיכולוגי.

 

בפועל, אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי מסיבות מגוונות כמו קשר זוגי שהתפרק, אירוע פתאומי שפגע בשגרת החיים, קושי להשתלב במסגרת כמו בעבודה או בלימודים, תחושות בדידות או חרדה, דיכאון, התמודדות בריאותית, התלבטות הורית, תחושת תקיעות ועוד. בכל המקרים, מרגישים מצוקה רגשית המלווה בצורך ובמשאלה לשינוי.

להמשך קריאה

 

מהו טיפול פסיכולוגי ?

לעיתים אנו מרגישים "תקועים", "מוצפים", חסומים, מדוכדכים או מבולבלים. טיפול נפשי משמעותי מאפשר הקלה במצוקה, מסייע לממש את הפוטנציאל שלנו, לייצר התפתחות נפשית וחוסן נפשי ולשפר את הסתגלותנו לסביבה.

 

פעמים רבות אנשים פונים לפסיכולוג כדי לטפל בחרדה, בדיכאון, בבידוד חברתי, באבל מתמשך או בבעיות אחרות. השיתוף במכאובים רגשיים, במבוכות ובפחדים, מאפשר הקלה מידית במצוקה, והתפנות הדרגתית למשימת הגדילה הרגשית. איכות הקשר עם הפסיכולוג המטפל נמצאה כגורם המשמעותי ביותר להצלחת הטפול. קשר טיפולי טוב מקנה לאמירות המטפל משמעות אישית ותוקף פנימי, בניגוד, למשל, לעצות ול"טיפים" שכולנו שומעים ומקבלים.

 

בניגוד לקשרים חבריים, משפחתיים או מקצועיים, הפסיכולוג המומחה מחויב לכללי האתיקה שקבע משרד הבריאות, ואשר מופנמים בתהליך התמחות מתמשך. לפיכך, הפסיכולוג מושקע בטובת המטופל ומגייס את מחשבותיו, את תחושותיו בחדר ואת ידיעותיו וניסיונו המקצועי, כדי להבין בצורה מדויקת את הדברים שמביא המטופל - באופנים גלויים וחבויים - על מנת להשתמש בהם לטובת המטופל.

 

במהלך הטיפול מתאפשרת בהדרגה היכרות עצמית וקבלה עצמית. בתוך כך, אנרגיה נפשית המושקעת במערכות הגנה רגשיות, מתפנה לטובת תהליכי צמיחה והתפתחות.

 

טיפול פסיכולוגי משמעותי כרוך בהשקעה משמעותית מצד המטפל והמטופל כאחד. השקעה זו מובילה לשינוי בהמשך הדרך - מהקלה בסבל הנפשי ועד להתנהלות יעילה, יצירתית וחיונית יותר.

איך לבחור פסיכולוג ?

לאורך השנים קיימת הסכמה מובהקת בין מחקרים רבים ושונים אודות יעילות הטיפול הפסיכולוגי: בכולם נמצא שהמשתנה הפוטנטי ביותר (כלומר המנבא החשוב והעוצמתי ביותר להצלחת הטיפול) הינו טיב הקשר עם המטפל. איכות הקשר או ה"כימיה" שנוצרת עם המטפל משפיעה יותר מאשר גורמים כגון שיטת הטיפול, משך הטיפול או השקפת עולמו התיאורטית של המטפל. האם אומר הדבר שכאשר בוחרים פסיכולוג חשוב להתמקד בכימיה שנוצרת עמו ובה בלבד?

קודם כל חשוב לוודא שפונים לפסיכולוג מומחה בתחום הטיפולי או האבחוני הנדרש. אותם מחקרים שהדגישו את חשיבותה הרבה של ההתאמה האישית בין המטפל למטופל, התייחסו למטפלים שעברו תהליכי הכשרה והסמכה מסודרים. מתוך הכשרתם רחבת היריעה יכלו מטפלים אלו להציע למטופליהם את הגישה הטיפולית שמתאימה לצרכים ולאישיות שלהם. תהליכי הכשרה והסמכה מסודרים ומפוקחים, כמו שקיימים בארץ בתחום הפסיכולוגיה, מבטיחים שהפסיכולוג הינו בעל ניסיון וידע נרחבים ושהוא פועל מתוך מחויבות לכללי האתיקה ולכללי המסגרת הבסיסיים של הטיפול הנפשי. 

אכן, מדינת ישראל מפקחת על תהליך ההכשרה של הפסיכולוגים בקפידה רבה ומציבה בפניהם דרישות קשות ומתמשכות. כל פסיכולוג לומד לתואר ראשון ושני ועובר תהליך התמחות של ארבע שנים. הפסיכולוגים עוברים תהליכי מיון וסינון בקבלה לתואר ראשון ובפרט לתואר השני, לקראתו נבדקים בקפידה יכולתם האקדמית וגם תפקודם האישיותי. לאורך ההתמחות כל פסיכולוג מודרך על ידי 3 מדריכים שמנחים אותו וגם בוחנים את תפקודו ובסיום התהליך עליו לעבור מבחן התמחות קפדני מול סוללת בוחנים כדי להירשם כמומחה בפנקס הפסיכולוגים.

 

במהלך ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית לומד הפסיכולוג תיאוריות שונות בתחום הנפש והאישיות ושיטות טיפול שנגזרות מהן. הוא רוכש כלים בתחום המחקר, האבחון והפסיכותרפיה. לכן, כשבוחרים לפנות לפסיכולוג, מלכתחילה בוחרים באדם בעל יכולות וניסיון בעלי עומק ואיכות. פסיכולוג מומחה יכול להתאים את השיטה למטופל ולשלב בו נמצא המטופל, להבדיל ממי שלא עברו הכשרה מתמשכת ועמוקה, אשר לעיתים משתמשים בשיטה בודדת בלבד שרק אותה למדו.

כשתוהים איך בוחרים פסיכולוג נתקלים בקושי שנובע מאופיו האינטימי והפרטי של הטיפול הפסיכולוגי. כשמחפשים רופא טוב, קל להיעזר בחברים ובקרובים שממליצים על רופא שטיפל בהם. אך בגלל אופיו האישי של הטיפול הפסיכולוגי, לרוב אנשים אינם ממליצים לחבריהם ולקרוביהם על הפסיכולוג שמטפל בהם, וגם אם כן, פסיכולוג אתי לא יטפל באנשים מהחוג המשפחתי והחברתי שקרוב לאנשים בהם הוא מטפל. בנוסף, בניגוד לרופאים, לפיזיותרפיסטים ולבעלי מקצועות טיפוליים ושירותיים אחרים, פסיכולוגים אינם יכולים לטפל באנשים שמוכרים וקרובים להם עצמם.

אז איך בוחרים פסיכולוג? ניתן להיעזר בהמלצות של בעלי מקצוע כמו למשל מטפלים אחרים, שיכולים להפנות לקולגות שלדעתם יוכלו להתאים לאדם שמחפש את הטיפול. אפשר להתרשם מפסיכולוגים שניתן לקרוא או לשמוע על עבודתם. ניתן לפנות לפסיכולוגים שעובדים מטעם ארגונים מסודרים כמו קופות חולים, מכונים פסיכולוגיים בפיקוח משרד הבריאות או משרד הביטחון, אשר בדרך כלל בודקים את הכשרתם ותפקודם של המטפלים מטעמם.

בכל מקרה, במפגש עם הפסיכולוג חשוב לברר שהכשרתו מלאה (כלומר, שהוא מומחה בתחום עיסוקו, למשל, מומחה לפסיכולוגיה קלינית כשפונים לפסיכולוג קליני). 

סוגי טיפול פסיכולוגי 

טיפול פסיכולוגי אמור לענות על הצורך שמביא את האדם לפנות לעזרה. לרוב, פונים לטיפול מתוך תחושת מצוקה רגשית: אולי תחושת דכדוך, אולי כישלון, אולי חרדה, אולי בדידות, קושי חברתי, קושי אינטימי, קשיי הסתגלות, או בעקבות אירוע קשה ומטלטל כמו למשל אובדנו של אדם קרוב ואהוב, מחלה קשה, לידה שקטה, כישלון משמעותי, אירוע בטחוני, תקיפה פיזית.

את דיסציפלינת הטיפול הרגשי יצרו פרויד ואחרים בסוף המאה ה-19. פרויד הבין שהתערבויות רפואיות מסייעות במידה מוגבלת, זאת כיוון שאנו מוּנַעִים גם על ידי כוחות נפש סמויים מהעין, שמשפיעים עלינו ברמה הרגשית והפיזית. אחת מהמטופלות הראשונות והמפורסמות שחוותה סימפטומים קשים שלא קיבלו הסבר או מענה רפואי, שכונתה ״אנה או״, כינתה את התהליך הטיפולי הרגשי שעברה עם עמיתו של פרויד, ברוייר, ״ריפוי בדיבור״ או ״ניקוי ארובות״.

מאז ועד היום הלכו והתפתחו הדיסציפלינות הפסיכולוגית והפסיכואנליטית. לאורך השנים מנסים מטפלים וחוקרים לתאר את הנפש ולבחון כיצד ניתן להשפיע עליה כדי להביא מזור לסובלים ממצוקה רגשית.

הטיפול הדינמי

הטיפול הדינמי מתרחש מתוך התפיסה שכוחות הנפש שגורמים למטופל לחוות מצוקה למעשה אינם מוכרים לו במלואם. כשהמטופל משתף את המטפל במה שמעסיק אותו, ניתן להבחין בתֵמוֹת ובסוגיות שמשמעותיות לו ואשר משפיעות עליו. מתוך הקשר שבין המטפל והמטופל ניתן ללמוד על דפוסי הקשר שמעצבים את עולמו הרגשי של המטופל. מתוך ההיכרות המשמעותית עם המטופל, מתבססות תגובות המטפל על תובנות שמצטברות בו לאורך התהליך ונמסרות מתוך מחשבה כיצד יצליחו לגעת בלב המטופל בטופן משמעותי, כך שאכן יניעו אותו לחשיבה ולהתנהגות שיאפשרו לו להתחזק ולצמוח.

עם השנים התפתחו גישות טיפוליות דינמיות שהדגישו היבטים ספציפיים: פסיכולוגיית האגוזרם יחסי-האובייקט שהתפצל לכיוון הקלייניאני ולכיוון ״הזרם העצמאי״ בהובלת וויניקוט וביון, פסיכולוגיית העצמי הקוהוטיאנית או הטיפול ההתייחסותי והאינטר-סובייקטיבי.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

גישה נוספת שצברה כוח ופופולאריות התפתחה בפסיכולוגיה האקדמית, והתמקדה דווקא בחלקים הנפשיים הברורים והמוחשיים יותר - לכאורה.

 

חוקר הפסיכולוגיה סקינר כינה את הנפש ״קופסה שחורה״. מבחינתו, נכון היה להתייחס רק למה שניתן לתצפית ולמדידה, כלומר להתנהגות נראית לעין, הנתונה לדיווח מילולי ברור, ולהניח ל״נפש״ הסמויה, שאינה ניתנת למדידה כמותית, שתישאר סגורה בקופסה שחורה. הגישות הטיפוליות שמסתמכות על כך מדגישות את ההתנהגות והחשיבה הגלויות, בניסיון להשפיע עליהן ולתמרן אותן באמצעים מעשיים כגון חיזוקים התנהגותיים, או בדיקת ״הטיות חשיבה״ (מעין ״תקלות חשיבה״ מפושטות) והקניית דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים יותר במקומם.

עם השנים התפתחו מתודות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות שהדגישו היבטים ספציפיים, כגון DBT שמדגיש וויסות רגשי, EFT שמדגישה מיקוד ברגש, NLP ועוד. הגישות הקוגניטיביות-התנהגותיות מציגות את תמיכתן של ראיות מחקריות בפרוטוקול הטיפולי שלהן. אך חשוב להדגיש, שלמרות שקל להוכיח את יעילותן במחקרים, בפועל, בפרקטיקה הטיפולית, פסיכולוגים מנוסים מבינים שלא ניתן לטפל רק באמצעותן. מדוע?

 

חוקרים מעדיפים גישות טיפול ואבחון אשר ניתנות לתצפית ולמדידה כמותית: מסיבה זו נוח יותר לחקור טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים מאשר טיפולים דינמיים, שמתייחסים לחוויה הרגשית בצורה מורכבת יותר ואשר נותנים מקום גם לעמימות, לחוסר הוודאות, לסתירות ולוויכוחים פנימיים. למעשה, עולמנו המנטלי מורכב במידה רבה ממהויות חמקמקות שמורגשות בתוכנו היטב, אך קשה למדוד אותן בצורה מעבדתית-כמותית. בנוסף, תהליכים מנטליים וטיפוליים משמעותיים אורכים זמן, ולכן קשה לחקור אותם בזמן הקצר שעומד לרוב לרשות חוקרים במעבדה.

 

ואכן, בשנים האחרונות מצטברים ממצאים מחקריים שמראים כי במקרים רבים הממצאים המחקריים שמראים עדיפות לטיפולי CBT על פני טיפולים דינמיים, מבוססים למעשה על הטיות ואינם בהכרח תקפים ומהימנים. בד בבד, מחקרים ארוכי-טווח מראים שטיפול דינאמי מניב הישגים טיפוליים עמוקים ומתמשכים יותר, עם שיעורי נסיגה נמוכים יותר.

 

באיזו שיטה טיפולית כדאי לבחור

אנשים רבים שואלים את עצמם באיזו שיטה טיפולית כדאי להם לבחור. מכיוון שלטעמי השאלה חשובה לעיתים יותר מהתשובה לה, אני מציעה להתמקד בשאלה אחרת, חשובה יותר - באיזה מטפל/ת כדאי לבחור.

 

לפי תפיסתי, בחירת המטפל חשובה מבחירת השיטה. פסיכולוג קליני מקצועי ומיומן יכול להתאים למטופל ולשלב בטיפול את השיטה המתאימה מתוך כלל השיטות שלמד והתנסה בהן. לאורך השנים, מחקרים מראים כי איכות הקשר הטיפולי הינה הגורם החשוב ביותר להצלחת הטיפול. כלומר, רק קשר טיפולי עמוק ומשמעותי מסוגל לחולל שינוי משמעותי שתוצאותיו מופנמות ונשמרות לאורך זמן.

 

אך אין די בכימיה, חשוב לבחור במטפל מקצועי, שהינו משכיל, אתי ומיומן. מטפל בעל הכשרה רצינית ומעמיקה מכיר לרוב מספר גישות ושיטות טיפול ויודע להתאים אותן למטופל. מטפל מקצועי יודע לנוע בין מושגים והתערבויות טיפוליות שמגיעים מהגישות השונות, הדינמיות והקוגניטיביות-התנהגותיות כאחת, ולהתאים אותן גם למטופל, וגם לשלב הטיפולי הנתון.

 

למעשה, מטפלים רבים משתמשים בגישה הטיפולית האינטגרטיבית, המשלבת כלים ומושגים מעולמות טיפוליים שונים ומראה שאינם בהכרח סותרים זה את זה אלא מתאימים להיבטים ספציפיים, ויש לעשות בהם שימוש מותאם וגמיש מתוך הבנת הרציונל שעומד מאחוריהם.

 

פסיכולוג/ית קליני/ת מומחים שמופיעים בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות עברו הכשרה של לפחות חמש שנות לימוד אקדמיות וארבע שנות התמחות בפיקוח משרד הבריאות, במהלכן נחשפו לגישות ולשיטות מגוונות לאבחון ולטיפול נפשי.

צור קשר

דרך כפר הדר 9 הוד השרון

09-7404851 054-6404851