בהרצאות להורים, תמיד ביקשו ממני ״טיפים״ איך להתנהג נכון עם הילדים.
העולם מלא ב״טיפים״. קל לתת אותם, אך קשה להפנים: מעצם טיבם, טיפים מהווים עצות כלליות שלא מותאמות לתכונות ולצרכים של אדם וסיטואציה ספציפיים.
עם זאת, לפעמים הם עוזרים לנו לחדד נקודות. בפוסט זה בחרתי להשתמש בטיפים הפוכים, שהרבה פעמים דיברו יותר ללבם של הורים בהרצאות, משום שהמחישו באופן פרדוקסלי דפוסי-התנהגות הוריים שעלולים לגבות מחיר רגשי משמעותי מהילד ומהוריו.
אז הנה שורת טיפים הפוכים, כיצד לגדל ילד חסר בטחון, עם גבולות מעורערים ושברירי מבחינה רגשית. האם אתם מזהים את עצמכם בחלק מהם?
1. הימנעו מכללים ומוסכמות ברורים: מותר או אסור להשתמש בסלולר בשעת ארוחות משותפות? פעם ככה ופעם אחרת. מכינים או לא מכינים ילקוט בערב? איך לפעמים. מותר או אסור לאכול בחדר הפרטי? כן ולא. היו עמומים ותנו לו לנחש כל יום מחדש מה נכון ומה לא נכון בעינכם וכיצד אתם מצפים ממנו לנהוג.
2. ציינו רק מגבלות ואיסורים: תגידו לילד רק מה אסור לו לעשות, בלי לומר לו מה מותר ורצוי שיעשה. למשל, תאסרו על אכילת חטיפים מבלי להציע אלטרנטיבות.
3. כעסו על הילד במקום להעיר על מעשיו: אם התנהג בצורה בעייתית תתנו לו להבין שהוא בעייתי באופן כללי. למשל, אם לא הצליח במבחן תגרמו לו להבין שהוא תלמיד גרוע בכל המובנים.
4. כשאתם מעירים לו, תתייחסו לעבר ולא להתנהגות הספציפית בהווה: למשל, אם התקשה להתעורר הבוקר, תזכירו לו את כל הבקרים שעיכב אתכם בעבר.
5. הטילו עליו עונשים גורפים ומתמשכים: למשל, ביקשתם שיפסיק לשחק במשחק אלקטרוני והוא לא הקשיב לכם? החרימו לו את הסלולר, המחשב והטלוויזיה לחודש שלם. בזמן הזה גם הוא וגם אתם תשכחו את האירוע שגרם לכך. כך תגרמו לו לא לקשר בין ההתנהגות הלא-רצויה, לבין הסנקציה שהפעלתם.
6. היו הפכפכים ובלתי-עקביים: תבטיחו ואל תקיימו. הימנעו מסדר קבוע בפעולות הקימה בבוקר, הכנת השיעורים וההכנות לשינה בערב. עודדו כיאוס, כוונו אותו לעשות דבר אחד ואחר-כך את היפוכו. היו שרירותיים ובלתי-צפויים.
7. תהיו אדישים לילד, בעיקר כשהוא מעסיק את עצמו: אל תיצרו איתו קשר עין ואל תתעניינו במה שקורה לו ומה הוא מרגיש. במקום לשוחח איתו, שחקו באפליקציות, תעשו שיחות עבודה או תצפו בסדרות. תשאלו איך היה לו בגן או בבית-הספר רק כדי לצאת לידי חובה. כשהוא עונה ״היה כיף״ אל תשאלו שאלות נוספות. תתייחסו אליו רק כשהוא צועק, משתולל או בוכה. תתמקדו בהשגת שקט תעשייתי.
8. זלזלו בדוגמה אישית: למשל, כמו ההורה שצועק על הילד ״בבית שלנו לא צועקים״. תנו לו להתבלבל, האם ללמוד מתוכן המילים שלכם, או מהמודל ההתנהגותי שאתם מציגים בפניו?
9. התעלמו מהתנהגות בעייתית: אם ביקשתם שיפסיק לצפות בטלויזיה וילך להתקלח והוא התעלם מבקשתכם, תעברו על כך לסדר-היום. כך ילמד שאינכם באמת מתכוונים למה שאתם אומרים. אם שמעתם או ראיתם שילדכם התנהג בצורה אלימה כלפי אח או חבר בלימודים, התעלמו, כך יבין שזה בסדר מבחינתכם.
10. הימנעו משימוש נבון בחיזוקים: אל תתנו לו לדעת מתי התנהגותו נכונה ומשמחת בעינכם, כדי שלא ידע ולא יבין מה אתם מצפים ממנו. תשבחו אותו בלי קשר למעשיו כדי שירגיש טוב עם עצמו באופן כללי. תגמלו אותו רק כשהוא חדל מהתנהגות שמפריעה לכם. למשל, תתנו לו צ׳ופר אם הוא מפסיק להשתולל, כך יבין שהשתוללות מעניקה לו כוח מולכם.
11. הימנעו מהצבת סמכות הורית - התנצלו, הסבירו, הגישו אשמים כשאתם דורשים ממנו להסתגל לדרישות המציאות כמו למשל לקום בבוקר וללכת לבית-ספר. היכנסו אתו למשא ומתן כדי שיקלוט שאינכם שלמים עם מה שאתם מבקשים ממנו.
13. שתפו אותו בצרותיכם האישיות: הוא הילד שלכם, אמור להיות לו אכפת ממכם. תשתפו אותו גם בבעיות בזוגיות: שייקח צד, הוא נמצא אתכם כל הזמן ויכול לשפוט.
14. התייעצו איתו בהחלטות חשובות וגורליות: למשל, תנו לו לקבוע האם יעלה לבי"ס או יישאר בגן חובה, האם לעבור דירה או האם להביא ילד נוסף. התעלמו מכך שכדי להתלבט בשאלות שכאלה, נדרשות בשלות ובגרות.
15. היו כוחניים ותוקפניים: תגיבו בחריפות, תקטינו אותו, תלעגו לחסרונותיו, תתגרו בו. תעשו זאת בפרהסיה, ליד אחים וחברים, להשגת שיימניג.
ועוד:
שדרו לו שהוא מאכזב ולא עומד בציפיות.
הפלו בין אחים.
עודדו חנופה והלשנה.
הרימו ידיים כי אין לכם שום השפעה עליו, היום הילדים מתחנכים ברשתות החברתיות אז למה בכלל להתאמץ.
זיהיתם שלעיתים אתם נוהגים לפי ה״טיפים״ הללו? נסו לזהות מדוע. אולי הייתם עייפים ולא היו לכם כוחות? אולי לא באמת ידעתם כיצד נכון להגיב ולפי מה להתנהג? אולי לכך נחשפתם וכך למדתם לנהוג? אם נראה לכם שאתם נוהגים חלק גדול מהזמן בהתאם לחלק גדול מהטיפים ההפוכים הללו, שווה לשקול התייעצות כיצד לסגל לעצמכם התנהלות הורית יעילה, תואמת ומודעת יותר.
