• יעלה ורטהיים

על בדידות וטיפול בה - מאמר שלי ב״אלכסון״


לא טוב היות האדם לבדו: קשה לשגשג ולתפקד כשמרגישים בודדים. על הבדידות נערכו המוני מחקרים ונכתבו שירים רבים. מחקרים מראים שריבוי קשרים חברתיים מפחית בחצי את הסיכוי למוות מוקדם. מאז מלחמת העולם השנייה הוכיחו מחקרים את מה שידוע לכולנו אינטואיטיבית – הבדידות קשה ומסוכנת. מחקרים בבעלי חיים שהיו נפוצים לקראת סוף המאה הקודמת, הראו שאפילו גורי קופים מעדיפים פסל אימהי עטוף במגבת המספק תחושת חמימות, על פני פסל אימהי ממתכת שמציע מזון בלבד. מחקרים ותיאוריות פסיכואנליטיים מראים שהתפתחות הנפש נובעת מתוך קשרים אנושיים משמעותיים ובהיעדרם נגרמים חולי נפשי והצטמצמות לחיים נפשיים דלים. מחקרים מתחום הנוירו-פסיכולוגיה מראים שהמוח מחווט לזהות ולהגיב לאינטראקציה אנושית, ואילו בדידות מזוהה כמצב של חסך ומצוקה.


למרות זאת, הבדידות שכיחה מאוד במציאות המודרנית, וקל להיקלע אליה. בבריטניה 6% מהתושבים מעידים על עצמם שהם בודדים. אגודת הפסיכולוגים האמריקאית קבעה באוגוסט האחרון שבדידות הפכה לאיום הבריאותי המסוכן ביותר לציבור אחרי מגפת ההשמנה החולנית. למרות הצפיפות האורבנית, למרות החיבוריות המקוונת, למרות שמחקרים, שירים וסתם הגיון בריא מראים עד כמה קשר אנושי הוא קריטי ועד כמה קשה ומסוכנת הבדידות – רבים ״נדבקים במגפת הבדידות״.


טיפול פסיכולוגי מסייע להתמודד עם הבדידות בשני ערוצים מקבילים: בטווח המידי הוא מקל עליה דרך הקשר האנושי בטיפול. בטווח הרחוק, הטיפול מקנה תובנות וכלים להתמודד עמה.


מאמר שלי שהתפרסם השבוע ב״אלכסון״ סוקר מחקרים שנערכו על בדידות ובודק מה אפשר לעשות כדי לטפל בה.


ראיון שלי בנושא עם גואל פינטו בתוכניתו ״גם כן תרבות״ ברדיו ״כאן תרבות״ (מהדקה 1.34)

09-7404851 

054-6404851