מצפוניות, התנהגות בריאותית ועוד מאפיינים פסיכולוגיים שמשפיעים על היענות להנחיות הקורונה


ממה מושפעת ההיענות האישית להנחיות הבריאותיות בימי הקורונה? בתקופת מגפת הקורונה דנה התקשורת בהרחבה בהשפעות פוליטיות, מגזריות, כלכליות ועוד על היענותם של אנשים להנחיות. אך ההתנהלות האישית מושפעת לא רק מגורמים קולקטיביים, אלא גם מתכונות אופי ומאישיות.


במאמר שכתבתי והתפרסם ב״אלכסון״ ניסיתי לבדוק דרך סקירת מחקרים מתחום הפסיכולוגיה הבריאותית, כיצד עשויים הרגלי ותפיסות הבריאות האינדיבידואליים להשפיע על התנהלותנו בימי מגפת הקורונה. להלן אסקור בקצרה את עיקרי הדברים, שתיארתי בהרחבה במאמר שם.

מהי ״התנהגות בריאותית״?

המונח ״התנהגות בריאותית״ מתאר את מגוון הפעולות האישיות שמשפיעות על בריאות, מוגבלות ותמותה מעבר להשפעת הגיל, הגנטיקה והסביבה. התנהגויות בריאותיות מסייעות למנוע ולאתר חולי ומגבלה, לקדם בריאות, ולהגן בפני נזק וסכנה. בארה״ב מסבירה ההתנהגות הבריאותית כחצי ממקרי התמותה בשנה. התנהגות בריאותית מהווה אחת מהסיבות המרכזיות לנכות ולתמותה מוקדמת.


אלו סוגי התנהגות בריאותית קיימים?

מחקרים שונים ניסו לבדוק אלו סוגי התנהגויות בריאותיות קיימים בנמצא, ולפי מה נוטים אנשים לסווג אותם לקבוצות ולקטגוריות. למשל, אנשים מבחינים בין פעולות שגרתיות ושוטפות כמו צחצוח שיניים, לפעולות אפיזודיות, כמו קבלת חיסון או בדיקות מעקב; בין פעולות שמניבות תועלת מידית, לבין פעולות שמועילות רק באופן מצטבר ובטווח הרחוק; בין פעולות שקל לבצע, לבין פעולות מורכבות ומסובכות. מחקר מ-2015 של נודלמן ושילה הראה שאנשים מבחינים גם בין התנהגויות בריאותיות פיזיות, לבין התנהגויות פסיכולוגיות, ובין התנהגויות שמטרתן למנוע נזק בריאותי, לבין התנהגויות שמטרתן לקדם בריאות. בתחום הפיזי נמנו התנהגויות מקדמות בריאות כמו הרגלי שינה ואכילה או היענות למשטר רפואי, והתנהגויות מונעות נזק כמו הישמרות מפני תאונות דרכים או חומרים מסוכנים. בתחום הפסיכולוגי נמנו התנהגויות מקדמות בריאות כמו עיסוקים וקשרים מיטיבים, והתנהגויות מונעות נזק כמו הימנעות מלחצים. נמצא שאנשים מתאפיינים בקיום דומה של התנהגויות בריאות מאותה קטגוריה (למשל, מי שנוקט בהתנהגות מניעתית פיזית כמו הימנעות מהסתכנות בדרכים, ימנע גם מחומרים מסוכנים).


מהי התנהגות של חיפוש מידע בריאותי?

מדובר בחיפוש אקטיבי (לא מקרי או אקראי) של מידע הקשור לבריאות. חיפוש מידע בריאותי יכול להועיל באופן מעשי, למשל, להדריך כיצד לנהוג מול בעיה רפואית. הוא עשוי גם להניב תועלת פסיכולוגית דרך צמצום אי-הוודאות, והגברת תחושות הביטחון והשליטה לנוכח בעיה רפואית. מידע בריאותי יכול להגביר ביטחון מול אנשי-המקצוע, וגם להשפיע לטובה על הטיפול העצמי השגרתי.


הימנעות מחיפוש מידע בריאותי

נמצא שדווקא במצבים רפואיים בעייתיים נוטים אנשים רבים להימנע מחיפוש מידע בריאותי. כפי שכתב הפסיכולוג מסלו: ״אנו יכולים לחפש מידע כדי לצמצם חרדה, וגם להימנע מלדעת כדי לצמצם אותה״. הנטייה להימנע מחיפוש מידע בריאותי גדלה בעיקר כשהמידע הזה עלול לעמוד בסתירה לתפיסות פסיכולוגיות קיימות, ולערער את האיזון הקיים. החוקרת סוזאן מילר מצאה שאנשים מתאפיינים בנטיות חיפוש מידע יציבות מעבר למצבי לחץ שונים: יש כאלו שבכל סוגי מצבי-הלחץ תמיד רוצים לדעת יותר מה קורה, ולעומתם, ישנם אלו שנוטים להימנע בעקביות מחיפוש ומקבלת מידע רלוונטי במצבי לחץ שונים.


מה משפיע על התנהגות חיפוש המידע הבריאותי שלנו?

החוקר דיוויד ג׳ונסון מצא שהתנהגות חיפוש המידע מושפעת מגורמים סוציו-דמוגרפיים (כמו גיל, מוצא וכו׳), ומההתנסות ומהתפיסות של הפרט. ג׳ונסון מצא שהנטייה לחפש מידע או לחמוק ממנו מושפעת גם מהשאלה האם אנו סבורים שהבעיה פתירה ושיש ביכולתנו להשפיע עליה. זאת כי אם איננו מאמינים שיש ביכולתנו להשפיע, נעדיף להימנע מלדעת. בנוסף מצא ג׳ונסון שאנשים מושפעים יותר ממידע בריאותי שמגיע מאנשים מוכרים וקרובים, מאשר ממידע שמגיע מאוטוריטה מקצועית. עוד נמצא כי אנשים בעלי ״מוקד שליטה פנימי״ ייטו לחפש מידע כדי להשפיע על מצבם ולשפר אותו, בעוד שבעלי ״מוקד שליטה חיצוני״ יעדיפו להימנע מחיפוש מידע, מאחר שבין כה אינם מרגישים מסוגלות להשפיע על גורלם. דווקא ככל שמצב בריאותי מוצג כמסוכן יותר אנשים עלולים להירתע מחיפוש מידע אודותיו, כי המידע עלול להגביר את תחושת הסכנה ואת חוסר-האונים למולו. גם גורמים סוציו-תרבותיים משפיעים: למשל אוכלוסיית מגזריות, שנוטות לרחוש פחות אמון כלפי המלצות רשויות הבריאות.


האם יש קשר בין חיפוש המידע בריאותי, לבין ההתנהגות הבריאותית בפועל?

לא תמיד נמצא מתאם משמעותי או חיובי בין חיפוש המידע הבריאותי, לבין ההתנהגות הבריאותית בפועל. למשל, רבים מצהירים על רצון לקבל מידע אודות סיכונים גנטיים, אך בפועל, נמנעים מקבלת המידע ומשימוש בו.


אז מה מניע אנשים להתנהגות מקדמת בריאות?

שילה ועמיתיה מצאו שהבחירה לעבור בדיקות למחלות גנטיות שונות קשורה יותר למידת הדאגה שמעוררת המחלה ולתפיסת הסיכוי לחלות בה, מאשר לחומרתה בפועל. במחקר נוסף נמצא שתפיסת הדאגה מפני סרטן ניבאה יותר את הסיכוי להיבדק למחלה, מאשר שניבאה זאת מידת הסיכון לחלות בה בפועל. החוקרים הסיקו שתפיסת הסיכוי שנחלה בְּמחלה, והדאגה שהיא מעוררת בנו, קשורות יותר ל״תחושות בטן״ שמניעות אותנו לפעולה יותר מאשר המידע המדעי השכלתני.


אילו תכונות אופי קשורות להתנהגות בריאותית יעילה יותר?

נמצא שתכונת המצפוניות – אחת מ״חמשת התכונות הגדולות״, תכונות בהן משתמשים חוקרים מזה יותר ממאה שנים כדי לבדוק קשר בין תכונות אישיות לבין תפקודים והישגים שונים – היא התכונה שנמצאה כמנבאת באופן יציב ומתמשך בריאות טובה ותוחלת חיים גבוהה. בשני מחקרי-אורך בהם נבדקו ילדים בשורת מבחנים והערכות פסיכולוגיות בקליפורניה ובהוואי, שעקבו אחר התנהלותם ובריאותם במשך עשרות שנים, נמצא שאלו שדורגו בילדות על-ידי מורותיהם ובמבחנים שונים כבעלי מצפוניות גבוהה, הראו שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים יותר עד גיל זקנה. במחקרים נוספים נמצא שבקרב הסובלים מאי-ספיקת כליות, בעלי המצפוניות הגבוהה מראים שיעורי תמותה נמוכים יותר; שלאחר השתלת כליה שביעות רצונם של בעלי המצפוניות הגבוהה מבריאותם גבוהה יותר; שבעלי מצפוניות גבוהה נוטים פחות לסיבוכי מחלת הסוכרת; וגם, שרמות גבוהות של מצפוניות נמצאו במתאם גבוה עם רמות נמוכות יותר של לחץ דם, בעיות עור, מקרי שבץ ושרידות נמוכה של חולים כרוניים. נמצא שבעלי מצפוניות גבוהה נוטים לצרוך פחות אלכוהול וניקוטין והיקף המותניים שלהם נמוך יותר.


איך קשורה תכונת המצפוניות לבריאות טובה ולתוחלת חיים גבוהה?

תכונת המצפוניות כוללת ממדים כמו חוש-חובה חזק, זהירות, תכנון, מהימנות, היעדרם של אנוכיות, רברבנות ויוהרה, וויסות יעיל, יכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים, כוח-רצון חזק, התמדה, יסודיות, שיטתיות, הקפדה על ניקיון וסדר, רמות גבוהות של בקרה ושליטה, והתנהגות שקולה ורצינית. לכן, בעלי מצפוניות גבוהה נוטים להתנהגויות בריאות מניעתיות יעילות, וגם במצבי-חולי הם דבקים בהנחיות הטיפול. נמצא שעצמת הקשר בין מצפוניות לבין בריאות, הינה חזקה, ממש כמו עוצמת הקשר שבין המעמד הסוציו-אקונומי לבין בריאות.


עוד על מצפוניות כתכונה המנבאת התנהגות

בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית והארגונית, ארגונים שואפים לגייס עובדים שנחנו במצפוניות גבוהה. זאת כי עובד מצפוני יהיה מסור, רציני, מהימן וחרוץ, ולכן מצפוניות גבוהה של הפרט נחשבת לנכס עבור הארגון. למעשה, אותם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה הרפואית שמראים כי בעלי מצפוניות גבוהה זוכים לבריאות טובה ולאריכות ימים גבוהות משמעותית (ביחס לאנשים שמאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים והבריאותיים דומים אשר נבדלים רק במצפוניות נמוכה יותר), מראים כי מצפוניות אינה רק תכונה אלטרואיסטית שמיטיבה עם החברה שסובבת את הפרט, אלא גם תכונה שמהווה נכס עבור הפרט עצמו, שנהנה בזכותה מבריאות טובה יותר. בימי מגפה, בנוסף, ערכה הבריאותי של המצפוניות תורם גם לסביבה ולא רק לפרט, כי ככל שאדם נשמר טוב יותר מפני הידבקות, הוא שומר יותר גם על סביבתו.


השפעה נוספת על ההתנהגות הבריאותית האישית - אפקט המרחק בזמן

ככל שאירועים צפויים להתרחש בטווח הקרוב הם נתפסים כבעלי משמעות גבוהה יותר, ומעוררים מעורבות רגשית ודרבון התנהגותי גבוהים יותר. מיידיות התוצאה משפיעה יותר ממידת חומרתה הצפויה, כי אנשים נוטים לייחס חשיבות נמוכה יותר לתוצאות שיתרחשו אי-שם בעתיד הרחוק. למשל, רווח הזמן בין פעולה מזיקה כמו עישון לבין הפגיעה בבריאות שהיא מייצרת בסופו של דבר מאפשר להדחיק את ממשותה, בעוד שהחיזוק החיובי המיידי שטמון בהנאה ממנה, מעודד לחזור עליה, חרף תוצאותיה ההרסניות הידועות.


אז כיצד ניתן לעודד אנשים לשתף פעולה עם הנחיות בריאותיות?

נמצא שככל שמתייחסים לאנשים כאל בוגרים, מכבדים את שיקול דעתם ונותנים להם מידע מדויק ומבוסס יותר, כן גדל הסיכוי שיִיטו לשתף פעולה עם הנחיות גורמי המקצוע.

בנוסף, מידע שמגיע מאנשים קרובים שאנו נוטים לייחס חשיבות סובייקטיבית גבוהה לדעתם ולהמלצותיהם, משפיע עלינו בצורה אפקטיבית יותר, ולכן קל לעודד התנהגות בריאותית טובה יותר דרך יצירת נורמות המדגישות ערכים בריאותיים ומאדירות הרגלי בריאות מיטיבים בתוך קבוצות התייחסות כמו זוגות, משפחות וקבוצות חברתיות.

ראוי לעודד, לחנך ולהשפיע להגברתם של ממדים השייכים לתכונת המצפוניות - כמו זהירות, משמעת עצמית, התמדה, תכנון ובקרה ודחיית סיפוקים, שעומדים בבסיסה של התנהגות בריאותית מניעתית שאינה מציעה סיפוקים מיידיים ופתרונות מיידיים.

כל אלו עשויים להשפיע על התנהגותם הבריאותית של אנשים, מעבר לעקרונות המוכרים ששאובים מתיאוריות למידה ועיצוב התנהגות כמו מסרים ברורים ומיידיים, דוגמה אישית ושקיפות.


כאמור, הדברים שנסקרו פה מפורטים בהרחבה במאמר שלי שהתפרסם ב״אלכסון״.